בעקבות ביקור קודם של גליה עם מיכל וסמדר בדרום הר חברון, גליה רצתה לראיין ילדים שגדלים בצל הכיבוש וחווים כמעט מדי יום חוויות שמיוחדות רק להם. גליה רצתה לראיין את ילדי טובא שמגיעים כל בוקר לבית הספר בא-תוואני בליווי הצבא, אך גם הצבא לא מרתיע את מתנחלי מעון ה״גיבורים״ מלהתנכל לילדים בדרכם או בשובם מבית הספר.

במחסום מיתר החנייה היתה מאד צפופה מה שמעיד על חזרה לשגרה מסויימת.

נסענו  קודם לא-תוואני על כביש 317 כדי לאסוף את עלי עוואד שישמש לנו כמתורגמן. סוג׳וד, אותה גליה ראיינה, היא בת דודו.  

בדרך ראינו קונסטרוקציות ברזל שנבנו כשבועיים קודם על ידי הרבה מתנחלים חרוצים. מסתבר שבמקום עומדים לטעת כרם. כדאי לברר של מי האדמות ומה מעמדן.  

א-טובא הוא כפר שנמצא בשטח אש 918, בסמוך למעון וחוות מעון. שבע משפחות חיות בכפר במערות, במבנים ובאהלים. הדרך הקצרה מטובא לא-תוואני עוברת בסמוך לחוות מעון. הדרך הזו סגורה לאנשי טובא ובמקום שני קילומטר, הדרך העוקפת היא של 15 ק״מ ומכיוון שאין מים זורמים לטובא, כל נסיעה להביא מים במיכלים, היא ארוכה יותר. כשמסתובבים בכפרים בדרום הר חברון נדמה לפעמים שכל החיים שלהם סובבים סביב המים. האמת היא שאין חיים בלי מים רק שלגבינו זו אינה בעיה. 

ילדי טובא שלומדים בא-תוואני זקוקים לליווי של הצבא בדרך לבית הספר מאימת המתנחלים ואת החוויות שלהם דרך עיניה של סוג׳וד תארה גליה עוז במאמר שהופיע ב”הארץ” 02.06.2021.

אנסה לתאר את סביבת החיים של סוג׳וד. מקום צחיח כמעט בלי צל, טורבינת רוח בכניסה לכפר ופנלים סולריים הם שמספקים את החשמל לכפר. (החץ מצביע על טורבינת הרוח).

מערכת הובלת המים כוללת טרקטור, מכלים וכנראה שלפעמים גם חמור, שהם הרכבים העבירים והזמינים היחידים לתושבים. ואז המים עוברים למכלים אחרים שמהם יוצאת צנרת לשימוש הביתי. גם את המערכת המתוחכמת הצבא והמנהל האזרחי משמידים מפעם ל פעם. המקום צחיח. עץ בודד אחד נותן צל וכמובן שמיכל המים לצד הבית. והכלב והתרנגולות/ים שגם הם מצאו פינה קטנה ומוצלת להצטופף בה.

כך נראה ״כיבוש נאור״.