מפוסט של תמר גולדשמיט נודע לנו על פשיטה לילית ב29.6.17 ופריצה ל “מסגד עתיק” בבית אומר, עיירה פלסטינית לא הרחק מגוש עציון. תמר תרגמה את הפוסט של עד ראייה מבית אומר ופרסמה גם אותו על תצלומיו. האירועים האלימים החלו כשהתעורר הכפר בבוקר וגילה שהצבא פלש לעיירה וכיתר את המקום הקדוש.

פריצה ל”מסגד עתיק”… כל האנטנות שלנו הזדעקו!  מתחקיר ראשוני בספרים הבנו, לפי שמו “נבי מתי”, שמדובר במקאם העתיק שבכפר, ונמצא בסמוך למסגד אחר: בבית אומר קבר בשם א-נבי מאתה, הקדוש לתושביה. לפי המסורת הערבית זהו קברו של אמיתי אבי יונה הנביא. (וילנאי 1968)
 

לשם מה הגיעה המשלחת הצבאית עם 10 רכבים ושני אנשי דת, שמדדו את המבנה המורכב בעל ארבעה מפלסים במשך 3-4 שעות? האם להכשיר את הקרקע לגיורו והפיכתו של אתר מורשת פלסטיני למוקד חדש לעלייה לרגל של יהודים, על בסיס יהדותו של אביו של יונה הנביא (לו מוקדשים מקאמים רבים מהגולן ועד הרי יהודה)? מי נתן הוראה לפשוט כך באישון לילה על המקאם בתוך עיירה פלסטינית בשטח A, ולאילו מטרות?     

 עד כה, תוך כדי חקירת מקאמים ואתרי מורשת פלסטיניים (שהם עצמם מודרים ומורחקים מהם) כמו אלה שבתוך התנחלויות או אלה שהם טרף להילולות המוניות שחוסמות כפרים כמו בעוורתה או בכפל חרס או לחילופין במסגדים כמו בנבי סמואל  – הגענו אליהם הרבה אחרי שהעובדות בשטח כבר נקבעו (לרוב לפני שנים רבות). לכן ההישג הפלסטיני באונסקו שלשום, שהכריז על מערת המכפלה כאתר מורשת עולמי ופלסטיני בסכנה – הוא כה מרענן ומעודד.
כאן, לראשונה, נראה שהגענו עם הופעתם של רמזים גסים להתחלת מסלול של השתלטות מתוכננת. התערבות יכולה אולי להשפיע. להפריע, לעכב, לאפשר להגיש שאילתה בכנסת על פריצה באישון לילה למקום קדוש באזור A ללא אליבי ביטחוני (אולי במשתף עם עמק שווה שהעלו אפשרות זו). אולי להקשות – ממתי המסורת הערבית מתקבלת ע”י היהודים כקובעת? צריך לזכור כי כל גיבורי התנ”ך קדושים לכל בני הדתות המונותאיסטיות.  שפע של מקאמים מוסלמים או דרוזים הנקראים בשמן של דמויות מהתנ”ך קיימים מבלי להיות מוקדי עלייה לרגל ליהודים. מצב זמני? 

ח’ מבית אומר, שפתח לפנינו את שער המקאם היפה, הוא זה שפתח גם לחיילים את המתחם אחרי שהוזעק בשלוש לפנות בוקר על ידי שכנים ששמעו את החיילים מנסים לפרוץ בכוח את השער. ח’ ריכך ככל יכולתו את המפגש וציית להוראה לפתוח דלת אחר דלת במתחם ולענות על שאלות האדונים היהודים. הוא ער כמונו למניעים לביקור הלילי ולא התעלם מהערות וביקורת מצד המומחים היהודים על התחזוקה(!). למען האת, 90% מהמתחם מוחזק באופן מעולה ואין להשוותו למצב המקאמים שכלואים בהתנחלויות או סמוכים אליהן. המתחם, שאומנם יש בו מגדל מרובע, איננו מסגד. ח’, שאחראי גם על המסגד הסמוך, דיבר על ההבדל ועל שיתוף הפעולה בין שני מוסדות הדת והקהילה. חמש התפילות היומיות מתקיימות במסגד בעוד ששעורי דת וטקסים כמו החלאקה (תספורת ראשונה) מתקיימים במקאם. גם האלונקות לנשיאת המתים, הצבועות בירוק ,מאוחסנות באחת החצרות הצדדיות  במתחם המקאם.

המתחם הוא מהתקופה הממלוכית (1291-1516 ) על בסיס צלבני והמגדל המרובע שלו מאפיין את הבניה הממלוכית באזור חברון. כמו המגדלים של המסגד שמעל מערת המכפלה  וכמו המסגד בחלחול ובנבי נעים. המסגד בחלחול הוא לפי המסורת הערבית בנוי על קבר יונה הנביא ועלפי היהודית היא על קברי נתן הנביא וגד החוזה. מאד מאד יכול להיות שגם שם כבר היה “ביקור” צבאי בתקופת ההמתנה לתוצאות הפניה הפלסטינית לאונסקו לגבי מערת המכפלה .

בית אומר יושב על כביש 60. הפילבוקס שחומה סביבו מוצב כמו מבצר לעצמו. האירוע של ליל ה29.6.17 לא מוזכר ולא מופיע באף אתר וגם לא באלה המדווחים בנדיבות על אירועים אלימים במקום, ועל ההתקוממות נגד הכיבוש שם וההתנחלות הצמודה כרמי צור.