חזרה לדף חיפוש דוחות

מחנה הפליטים שועפת ומובלעת נבי סמואל - תחילת שנת הלימודים

צופות ומדווחות: נתניה ג' (מצלמת), כמאל (נוהג), ענת ט' (מדווחת ומצלמת)
06/09/2023
| בוקר

7:15מחסום מחנה פליטים שועאפט – באנו לראות איך התחילו הלימודים במקום הקשה הזה. המון ילדים קטנים ונערים ונערות מחכים לאוטובוסים שמסיעים לבתי הספר וכמה גנים בירושלים. ההסעות מחולקות לבנים ובנות, קטנטונת נאלצת לעזוב את היד של אחיה ולהידחף לבד לאוטובוס. אנחנו אטרקציה – הנערות מחייכות ומפטפטות אתנו בערבית, כלומר עם נתניה. יש אחראי רשימות, וכששתי נערות לא ברשימה מבקשות להצטרף – התשובה היא לא מוחלט. לאוטובוסי ההסעות יש נתיב מיוחד, ולא מורידים לבדיקה מהאוטובוס במחסום. כך גם עוקפים את הפקק הגדול של המכוניות היוצאות לירושלים.

ביציאה דרך המחסום להולכי רגל, החיילת הבודקת המומה מנוכחותנו. ישר קוראת למפקד המחסום. מגיע צוות של שוטרים קהילתיים, מונח חדש בשבילנו, הם מספרים לנו שגם בירושלים וכפר סבא מסתובבים כאלה. הם מספרים על מעלליהם החינוכיים בשכונה – ביקורים בבית ספר, הוראות בטיחות בדרכים, טיפול בפקקים ברמזור ואפילו ליווי ביקור של שר החינוך אתמול, שבירר מה חסר לבית הספר היחיד כאן. יפה מצדו.

נוסעים לנבי סמואל, לבית הספר הפלסטיני בתוך המובלעת החנוקה, שנותקה לחלוטין מכל סביבתה. צריך אישורים מיוחדים להגיע למחסום אל ג’יב שמכניס למובלעת פלסטינית נוספת המובילה לגדה, ומעבר בהיתרים לירושלים המרוחקת כקילומטר מכאן, אם ניתנים, אפשר לעשות רק בנסיעה ארוכה למחסום קלנדיה.

המתנחלים הדתיים השתלטו פה על מבנים ומפעילים סיורים באתר היהודי/ערבי.

בית הספר עבר שיפוץ, והמנהל נראה מרוצה עכשיו בחדר נפרד מהמורות עם מורה הדת שמלמד חדית’. חדש לנו שהנ”ל נכלל בצוות הקבוע.  מדהים לראות את הכיתות הזערוריות שמכילות 5 תלמידים ומורה (התלמידים הם רק מנבי סמואל הקטנה ומהכפר הבדואי אל-חליילה הצמוד לגבעת זאב). המורות מגיעות מירושלים ובהחלט מתאמצות להעביר חומר. אנחנו מתפלאות שבכיתה ח’ רשומים תרגילי חיבור חיסור על הלוח. כולם שמחים לראותנו שוב. מבקרות גם בגן הקטנטן, אבל שמח וצבעוני.

הסתקרנו אם הפרצה בגדר ליד ההתנחלות הר שמואל עדיין פעילה, אחרי כל ההתרחשויות האחרונות. ובכן, כן. להולכי רגל. אם צריך, מחכה מונית. הנהג מספר שחיילי משמר הגבול מגיעים לכאן לביקורים, ובעיקר עושים בעיות לאנשים עם היתרים רפואיים, לא היתרי עבודה. ברור, כי איך יגמרו לבנות את כל המנהרות על כביש  1 שנועדו לישראלים אם הפועלים מ-7 כפרי המובלעת של צפון ירושלים לא יוכלו להגיע לעבודה בזמן בלילה וביום?

 

 

  • מחסום הר שמואל (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • המחסום מוצב על הדרך בין בידו וכפרי המובלעת שסביבה לנבי סמואל ומנתק ביניהן, ותוך כדי כך חוסם את דרכם של חקלאי נבי סמואל אל אדמות חקלאיות שהיו לאדמות מדינה. בהמשך הדרך יש עוד חסימה לכביש לבית איכסא ועוד מחסום מאויש גדול עם מגדל שמירה על גדר ההפרדה שמונע תנועה חופשית בין בידו וכפרים אחרים במובלעת לבין בית איכסא הסמוך לרמת, בית איכסא למעשה מנותקת גם מהמובלעת וגם מישראל. חשוב להדגיש שכל השטח הוא שטח C ו-B על פי הסכם אוסלו, וגידורו למובלעת נעשה משיקולי השתלטות על שטחים פלסטיניים להתנחלויות תוך סגירת התושבים הפלסטינים ללא גישה לסביבת הגדה ולסביבת ישראל. בפרצות בגדר עוברים הולכי רגל בין בית איג'זא ובידו ועוד כפרים לעבודה בישראל. הפועלים שפגשנו סיפרו שגם עם היתר עבודה, הדרך שהם צריכים לעשות כדי להגיע לעבודתם בשכונת רמות ובמקומות אחרים בירושלים היא כ-15 ק"מ דרך מובלעת נוספת,ביר נבאללה, חלק ממנה בכבישים תחתיים ובכבישים קרובים לרמאללה, ואז לעבור במחסום קלנדיה העמוס כדי להשלים מסלול מעגלי למקום עבודתם הקרוב לכפריהם.    
  • מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

      מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

      .

      ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
      Anat Tueg
      06/09/2023
      ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
  • נבי סמואל (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר פלסטיני כבן 800 שנה. זהו כפר בכלוב שקוף. נמצא על גבעה נישאת (890 מטרים מעל פני הים) וצופה על כל האזור. על פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית במקום נקבר הנביא שמואל. בשנים האחרונות הפך המסגד לאתר תפילה יהודי פופולארי. היהודים מתפללים במרתף והמוסלמים בחלקו העליון של המסגד. במקום מוצבים כבר שלטים חדשים ובהם פסוקי מקרא ואזכור תקופות הסטוריות ישראליות בלבד. המעיין הסמוך הפך לאתר טבילה מבוקש. בכ”ח באייר בכל שנה נערכת במקום הילולה המונית לזכר הנביא שמואל. עד 1967 היה זה כפר מבוסס בן 1000 תושבים, שהתפתח מסביב למסגד, ובבעלות תושביו אלפי דונמים של אדמות חקלאיות. ב-1967 ברחו משם מרבית תושביו ונותרו 250 איש. ב-1971 גירשה ישראל את תושביו ועד שנות ה-90 "שיטחה" לחלוטין את בתיו, שישבו על שכבה ארכיאולוגית צלבנית והלניסטית, ללא מתן פיצוי כלשהו לתושביו. על חלק מאדמותיו יושבת היום התנחלות הר שמואל, וחלק אחר הוכרז כגן הלאומי. התושבים ניסו לשקם את חייהם על שארית אדמתם במרחק קצר מבתיהם המקוריים, באזור ששימש קודם לכן כמבנים לבעלי החיים בכפר. ואז הוקמה גדר הפרדה בשטחי הגדה והכפר נותר כמובלעת במרחב שבין הקו הירוק ובין הגדר. תושביו נתלשו מכפרי הגדה. כל יציאה לגדה מחייבת מעבר עם היתר במחסום ג'יב המרוחק. התנועה אל ישראל שבתוך תחומי הקו הירוק אף היא אסורה. ב-1995 הוכרז כל אזור הכפר העתיק והחדש ואדמותיו גן לאומי - לא רק בשטח המסגד והעתיקות שסביבו שמשתרעים על פני כ-30 דונם אלא על שטח של 3,500 דונם, כל תוספת בנייה אסורה: חדר, קרוואן, גדר, עץ שניטע. אישורי עבודה ניתנים במשורה. יש בית ספר קטנטן מכמה קרוונים. לצפייה בסרט: נבי סמואל 1099 - 2099 - מחסוםווטש/ערן טורבינר  עודכן ינואר 2024    
לתרומה