מחסום הזיתים: תור דחוס של תושבים בדרכם לעבודה, לבתי חולים לבית הספר
הגענו למחסום הזיתים ב-7:30, שעה וחצי לפני הסגירה. זה פרק הזמן היומי לכניסה לירושלים ולישראל שמקצה המינהל האזרחי מאז 7.10.23 לתושבי מרכז הגדה, בקעת הירדן, יריחו ולעתים, גם לתושבי דרום הגדה כשמחסום בית לחם עמוס או סגור.
בכניסה מירושלים מוצבות עמדות החתמה לחוזרים לביתם וכך יכולים לעקוב אם חרגו העוברים מהזמן שהוקצב להם בישראל/ירושלים. ואוי להם אם כך קרה.
השטח מעבר למחסום, העיירה אל-עיזרייה, מוגדר כשטח B ואנחנו עוברות לצד הפלסטיני ובחזרה ניצבות מול שערי ברזל חיצוניים, שדרכם צריך להיכנס למתחם הפנימי שבקצהו נמצאות עמדות הבידוק. בשערי הברזל החיצוניים עובדת קרוסלה אחת בלבד המכניסה כל רבע שעה/20 דקות כ-10 בני אדם. אין אפשרות לתקשר עם המפעיל ולבקש כניסה הומניטרית. האינטרקום לא פועל.
כך מצאנו את עצמנו בתור דחוס של כ-50 גברים ונשים בכל הגילים בדרכם לעבודה או לבית חולים, פעוטות בוכים, תלמידים מאחרים, וכולם מחכים בקוצר רוח לאור הירוק שיביא אותם פנימה. מולם ישב בביתן זכוכית משוריינת שוטר/ חייל מעברים ושיחק בטלפון. לא העיף מבט על בני האדם המיואשים שממתינים מולו.
פתאום נשמעה אזעקה. אף אחד לא מתרשם ולא זז ממקומו. ניסינו להתקשר לכל מספרי הטלפון שבידינו, ולבסוף השגנו מס’ טלפון סלולרי של קצין במת”ק עוטף ירושלים. הוא ענה והבטיח לבדוק ולטפל, אך שלושת-רבעי שעה עברה, הזמן לסגירה התקצר, עוד ועוד אנשים הגיעו. הלחץ גבר.
אחות במקצועה ותלמידת רפואה באוניברסיטת אל קודס, נשואה לבעל תעודת תושב ירושלמי + שתי בנות, סיפרה לנו על המתרחש יום יום במחסום הזיתים. היא מנסה כבר 10 שנים לקבל איחוד משפחות ללא הצלחה. עובדת בסילוואן ולעולם אינה יודעת מתי תגיע למרפאה.
אחרי כשעה צלחנו את השער החיצוני והגענו לתור נוסף. אחרי 10 דקות פתחו עמדה לנשים ותלמידים. בביתן הבידוק היה צפוף – 4 שוטרים ומפקד שהכיר אותנו. מה עושים שם כולם, ומדוע לא פותחים מספיק עמדות למעבר מהיר. המפקד השיב שהמחשב לא עבד והאזעקה גבתה זמן. לא השתכנענו.
יש לנו השערה אחרת, מרושעת יותר. הכול בכוונה: מעבירים לאט פנימה, לוקחים את הזמן בבדיקה, כך עובר הזמן. למה שיהיה קל לפלסטינים להגיע לירושלים. כמה דקות לפני תשע מכריזים שהמעבר סגור. באסה לכל מי שנשאר בחוץ.
בדרך חזרה לכביש 1 עצרנו וצילמנו את עבודות הקידוח הנרחבות משני צדי הכביש: כביש אחד חדש מיועד לכניסה משופרת לא-טור ולהר הצופים השוכנים למעלה. העבודות ממול הן על מנהרת שיח’ ענבר שתוביל ישראלים בלבד מתחת לשכונות הפלסטיניות בהר הזיתים ואבו דיס אל ואדי קדום עד לשכונת סילוואן. השבוע התבשרנו שבית משותף יפה בואדי קדום שבו שוכנים כ-מאה אנשים קיבל צו הריסה. הכול מתאים לתוכנית הגדולה.
החלטנו לנסוע לבקר את בית הספר של אונר”א במחנה פליטים שועאפט. לפני חודש קיבל צו סגירה ובשבוע שעבר באמצע שיעור הוציאו את התלמידים (למדו בו 800 תלמידים, בנים ובנות בנפרד) וסגרו את השערים לתמיד. הכול במסגרת החלטת הממשלה שלא לאפשר פעילות אונר”א בשטח ישראל. (מעניין ששטח ישראל הספציפי הזה נותר מאחורי חומת ההפרדה, איבד את השירותים העירוניים, אך הריסות מתקיימות כסדרן).
כמאל, הנהג שלנו – בעל תעודה כחולה ותושב לשעבר של שכונת המוגרבים ליד הכותל – למד בו כבר מ1967. עוד אנו מצלמות נקרה למקום חבר ילדות של כמאל מבית הספר והשניים החליפו חוויות. מורה צעיר לגיאוגרפיה והיסטוריה בבית הספר לבנים עצר בדרכו לשיעור זום עם כיתות החטיבה, אך סיפר שכל תלמידי ותלמידות היסודי נותרו בבית ללא מסגרת.
כמאל לקח אותנו למשרדו של מנהל מתחם אונר”א במחנה. למרות הסיפוח לישראל אונר”א המשיכה לטפל בכל שירותי הניקיון וסיפקה שירותי בריאות לתושבי המחנה. המנהל נראה מפוחד וסירב לדבר אתנו.
אנו מבקרות מדי פעם במחנה שועאפט בבית ספר יסודי קטן של עיריית ירושלים במבנה שהיה שוק בהמות. נבקר שוב ונשמע מה קורה לילדי מחנה הפליטים שנפלטו ממערכת החינוך.
תיאור מיקום
מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד. במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
Anat Tueg14/05/2025ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat Tueg14/05/2025ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
-
