שעות פתיחה: 6:15 עד 7:45

שיגרת כיבוש, התנהגות לא מתחשבת של החיילים. מחסומי דרכים מאוישים אך לא פעילים

6:15 הגענו.

6:26  החיילים הגיעו.

6:35  הממתינים בחבלה מתחילים לעבור. אין ממתינים רבים ואין לחץ. המעבר שוטף, לא בשיטת ה”חמישיות”.

6:40  ע’ מהמשתלות בא להשליט סדר, אך אין צורך בכך. הוא נשאר בכל זאת ופוקח עין על המתרחש.

7:00  אנשים מגיעים בטפטוף ומיד עוברים. עברו כמה עשרות.

מיניבוס גדול המסיע מורות לערב רמאדין. כולן יורדות ותעודותיהן נבדקות בסככה. הן לא רגילות לכך, בדרך כלל הן מוסרות את תעודותיהן במרוכז לבדיקה.

חייל אחד בסככה משחק כל הזמן עם נשקו, דורך אותו ומחזיק אותו בזווית 45 מעלות למטה לכוון אזור המעבר.

רוכב אופניים מתאמן ברכיבה בכביש המערכת, זו שלכאורה אסור לאזרחים ללכת-לנהוג בה. הלוך ושוב הוא נסע. אחד החיילים שוחח אתו דקה בידידות. למה לו מותר ולנו אסור? איך הוא בכלל עולה על הכביש הזה? לאלוהי הכיבוש פתרונות.

נהגים במכוניות נבדקים בקפדנות.

7:25  עוד מיניבוס עם מורות, גם הן נדרשות כולן לרדת לבדיקת תעודות. מנגד עובר המיניבוס עם התלמידות לחבלה.

7:42 השער עומד להסגר. החייל מתרצה לתת למכונית אחת לעבור. לאחר מכן נועל השער וטרקטור שרוצה להיכנס לחבלה ב7.44 סורב מעבר. גם מונית ב 7.43 עם אנשים מכיוון חבלה סורבה. החייל מסמן שאינו יכול להעבירם.  להזכיר השער אמור להסגר ב 7.45!

ע’ יוצא למשתלה שלו ובדרך מתעכב לידינו.

לשאלותינו על מצב הרישיונות מסביר שרבים לא קיבלו רישיונות עדיין (אלו שרישיונותיהם פגו בארבעת החודשים האחרונים), בגלל עומס וחילופי גברי (?) במת”ק. עוד אמר שיש סירובים לאנשים שאין להם זכויות על האדמה. ושבנים של בעלי קרקע מקבלים רישיונות מעבר בהתאם לגודל החלקות לא בהתאם לגודל המשפחה הרוצה לעבד אותם. לגבי המסיק – על האנשים להגיש בקשה לרישיון לבלדיה שלהם שמעבירים הלאה למת”ק הפלסטיני ואחר למת”ק הישראלי.

יצאנו לסיור שטח מזרחה, לראות מה קורה.

8:00  מעבר אליהו – אין ממתינים בשרוול.

בהמשך הנסיעה: העבודות בכביש עוקף נבי אליאס מתקדמות בקצב מהיר.

נסענו על כביש 55 מזרחה. בצומת ג’ית פנינו לכביש  60 בכוון צפון. מצומת כביש 557 הכביש היה גרוע אך עכשו מתוקן ומשובח כל הדרך לדיר שארף. כל הדרך היו חצבים פורחים אך שדה החצבים בקטע כביש זה מנצח את כולם – מדהים. פנינו לכיוון מחסום שבי שומרון על כביש 60. היישוב מוקף חומה ועליה גדר. המחסום פתוח ואינו מאויש.

חזרנו לכניסה  לדיר שארף שם יש התפתחות, בתי קפה יפים, מאפיה חדשה.

חזרה לכביש 557, נוסעות מערבה. מימין – ראמין. הירידה מראמין לכביש פתוחה. הירידה הזו היתה סגורה במשך שנים. לפני שנתיים הינו נוכחות במפגש בין המנהל האזרחי , ראש הכפר ואנשי הרשות כאשר סוכם שהכביש יפתח ואיך הדבר יתבצע. אז עברו שנתיים! הכביש סוף סוף נפתח ויש בו תנועה כל הזמן – מה שמראה כמה היה נחוץ לפתוח. עוצרות לידינו מכוניות הנכנסות ויוצאות מהכפר, האחרונה של המשטרה הפלסטינית, ויושביהן מתעניינים מה אנו עושות שם. הסברנו והמשכנו למחסום ענבתא. המחסום פתוח, ליד הפילבוקס יש ג’יפ צבאי מכך ניתן להניח שהמקום מאויש. המשכנו מערבה על כביש 557.

בעינב הבחנו במבנים יבילים חדשים, נראה שעדיין לא גרים בהם.

 בין עינב לספארין יש חץ ושלט חדש לאתר עתיק –  ח’ירבת סמארה. עברנו את הכניסות לספארין, ולשופה עילית – כל הדרך רואים כרמי זיתים.

פנינו לאבני חפץ ועצרנו בצומת בין הכביש לשופה עילית מצד אחד ולשופה תחתה וטול כרם בכיוון השני. במעבר זה הוקם בשנה האחרונה פילבוקס שהיה מאויש. לאחר מכן יצא אלינו חייל וביקש לדעת מה אנו עושות שם. הסברנו מי אנחנו ונסענו דרך מחסום ג’וברה הביתה.