החלטנו לנסוע לאזור ש'מחסוםווטש' לא פוקד אותו לעתים מזומנות. ככלל, לא לכל הכפרים הסמוכים לצירי תנועה ראשיים יש יציאה אליהם, אם משום שהיציאה חסומה, אם משום שלא נסללה דרך ואם משום שהדרך אמנם כבושה אך יש בה מהמורות ונראה שאנשים נוסעים בדרכים חלופיות אך מאריכות את משך הנסיעה.

11:10 – ב'מעבר שומרון' בודקים רק לכיוון מערב.

11:20 – מחסום על הכביש לסלפית הסמוך לכניסה לאריאל (מכיוון כביש 5) מאוייש בשני חיילי מילואים. מכשולי פלסטיק מחייבים את הנוסעים לכיוון סלפית להאט. לשאלותינו מי יכול לעבור במחסום, אחד החיילים עונה 'יותר טוב לא לשאול יותר מדי שאלות'. מונית פלסטינית שהגיעה למחסום ממשיכה ללא עצירה.

המשכנו לכיוון זעאטרה. בצידי הדרך נראים עדיין מוסקים פלסטינים. פנינו לכביש 60 לכיוון רמאללה-ירושלים.

12:00 – בכניסה לתורמוס עאיה, נושא גייסות מבצע פניית פרסה. נכנסנו אל הכפר וכשחזרנו ראינו שלושה חיילים בכניסה לכפר מעכבים אנשים לבדיקת מיסמכים. את הרכב הצבאי ראינו נוסע לכיוון צפון על דרך העפר הצמודה לכביש 60.

בצומת כוכב יעקב ירדנו לכביש 457 לכיוון מעלה מיכמש וממנו המשכנו לכביש 458 לכיוון רימונים. בצד ימין של הדרך פזורות בטונדות ועליהן אזהרה כי זהו 'שטח אש', תופעה המוכרת מהאזור הצפוני יותר של בקעת הירדן.

במה שהיה 'מחסום רימונים', מול הכביש המוביל לטייבה, עומד מגדל שמירה. לא ראינו חיילים בסביבה (בשונה משבוע שעבר).

חלפנו על פני התנחלות 'כוכב השחר' והמאחז שבה 'גבעת אסף' והמשכנו לכיוון 'עין סמיה', בסביבתו ומזרחה לכביש 458 ('אלון') אדמות רבות השייכות לתושבי כפר מליך. הדרך מכפר מליך אל עין סמיה חסומה ותושבי הכפר מנועים מלנסוע בה ונאלצים להגיע דרך טייבה. בעודנו מתעכבות ליד החסימה, הגיעה מכיוון כביש 458 משפחה שפניה אל אחת מחלקות האדמה שלה. בן המשפחה שחזר לאחר שהות ממושכת בחו"ל שיתף בתלאות הכיבוש, במניעת התנועה החופשית, באיסור על כניסתו לישראל ועל כך שבעת שעיבדו את אדמתם שממזרח לכביש, מתנחלים המתגוררים באזור בחוות בודדים תקפו אותם ולכן האפשרות שלהם להגיע לאדמותיהם נחסמה פיזית על ידי הצבא. מועצת הכפר מטפלת בכך.

נסינו לנסוע דרך מוע'ייר ולהגיע בסופו של דבר חזרה לכביש 60, אולם חסנו על המכונית בשל היעדר כביש מאוספלט ולכן טיפסנו אל 'גוש שילה'. במפה שלנו סומן כביש (משובש) המוביל מהמאחז קידה אל מוע'ייר, אולם בשטח לא נראה כביש אלא שביל עפר המוליך אל משתלה. לאחר שמסיימים את הטיפוס במעלה הכביש מתחילה שרשרת שערים חשמליים המציינת כניסה/יציאה להתנחלויות/מאחזים ורכבים צבאיים משבצים גם הם את הנוף. ועם זאת, נראה שההתנחלויות על מאחזיהן ושלוחותיהן עולות ופורחות בחסות השמירה הזאת, מתריסות אבל גם מתעלמות מהכפרים הפלסטינים שבסביבה (ילד ששאלנו על הדרך לכביש 60, ידע להגיד לנו בדיוק איפה לפנות ולאן אך גם ציין שעלינו 'לעבור דרך איזה כפר ערבי').

חזרנו לכביש 505 – 5 ובכניסה לזיתא-ג'מעין שוחחנו עם נהגים. הם מתלוננים על המשטרה, גם הישראלית וגם הפלסטינית.

15:00 – ב'מעבר שומרון' הנסיעה מזרחה רציפה כמקודם והבודקת שואלת מהיכן אנחנו.