בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון-חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. מחסום נמצא בכניסה לכפר. בקטע כביש זה אירעו זריקות אבנים רבות. במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור.  בכפר מתקיימות הפגנות של תושבי הכפר נגד תפיסת הקרקעו, בהשתתפות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. באפריל 2019, הופקעו עוד 401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת כביש העוקף את בית אומר ממזרח.  מ

יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

קרא עוד>>

עודכן אפריל 2021, מיכל צ'

מחסום  תרקומיא
הוא אחד המחסומים הגדולים בין ישראל לגדה המערבית למעבר אנשים וסחורות. הוא ממוקם בגדר ההפרדה קרוב לקו הירוק, על כביש 35 (המחבר את באר שבע לחברון), ומנוהל על ידי מינהלת המעברים במשרד הביטחון, כאשר הבידוק נעשה בידי חברות אבטחה אזרחיות. הוא משמש פלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל ופתוח עבורם למעבר ברגל בלבד בכל ימות השבוע מ-3:45 עד 19:00 (ביום שישי עד 16:00). המחסום אמנם פתוח לכלי רכב בשני הכיוונים 24/7, אך פלסטינים מנועים מלעבור בו ברכב, אלא במקרים מיוחדים.

במקום יש: שלוחה של משרד הרישוי של המינהל האזרחי, נקודת העברת בעלות, יחידת פיצו"ח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות.

פעילות מחסוםWatch מגיעות למחסום תרקומיא ב-03:45, כדי לתעד את המעבר של כ-10,000 פלסטינים בעלי אישורי עבודה מכל אזור דרום הגדה. חלקם מגיעים באוטובוסים ממזרח-ירושלים המורשים לנסוע בישראל, אך גם כשהפועלים מצליחים לעבור ברגל, מעבר האוטובוסים לפעמים מתעכב. אחרים מגיעים לעבודתם מהמחסום במוניות לבנות גדולות. 20 ש"ח (סכום משמעותי עבורם) ייקחו אותם ליעדים קרובים.

עודכן - נובמבר 2019

מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

מעודכן לנובמבר 2019 

מחסום גשר חלחול
התנועה בגשר זה, העובר מעל כביש 35, חופשית בדרך כלל מלבד בדיקות פתע של החיילים הנמצאים דרך קבע בפילבוקס (מגדל השמירה) המאויש 24 שעות ביממה.