15:30 נסענו ישר למחסום חרמש. בדרך ראינו הרבה מכוניות במחסום ברטעה. מחסום חרמש לא היה מאויש והתנועה זרמה לשני הכיוונים ללא הפרעה. החלטנו לבקר בהתנחלות חרמש. השומר בשער בקושי דיבר עברית אבל הסכים לתת לנו לעשות סיור במקום שנראה מוזנח ביותר. רק 50 משפחות מתגוררות בו ולמרבה ההפתעה בריכת שחייה גדולה יש גם יש (עלות תחזוקת בריכה 300,000 ש”ח בשנה).

מחצית התושבים בהתנחלות הם יוצאי ברית המועצות המתגוררים בה מסיבות נוחיות ולא מסיבות אידיאולוגיות. בשנת 2002 נרצחו 3 מתושבי ההתנחלות בידי פלסטיני חמוש בקלשניקוב וב-2005 נורה תושב נוסף למוות צפונית להתנחלות.

16:00 התנחלות מבוא-דותן

החלטנו לבקר גם בהתנחלות זו, בה מתגוררות כ-120 משפחות על אדמות יעבד. זוהי התנחלות קצת יותר מטופחת מחרמש וגם להם יש בריכת שחייה. מכונית שעברה לידנו נעצרה והנהגת, שזיהתה אותנו מהמחסום, פנתה אלינו ואמרה “אתן ששורצות שם למטה במחסום עד לכאן הגעתן?” בדרך החוצה על יד “בית חם לחיילים” נפתח השער ויצאנו. מחוץ לשער חנו מכוניות של פלסטינים, אלה שמותר להם לעבוד בהתנחלות אבל להיכנס עם המכונית לא ולא.

16:15 מחסום יעבד-דותן

בניגוד להתנחלות, במחסום כל הנהגים מברכים אותנו לשלום. בלגן גדול עם המכוניות כשמשאית כפולה נתקעת בזיגזג שבין הבטונדות. איפה החיילים כשצריך אותם? אחרי 5 דקות הגיע אלינו מפקד הגיזרה (עורב צנחנים), שהיה לו מה לומר על חניית המכונית שלנו וביקש בנימוס להזיז אותה.

16:35 מחסום ברטעה-ריחן

עמוס מאוד בברטעה. שלושת האחים הקטנים מוכרים לנו קפה. כל יום הם “עובדים” במחסום מ-14:00 עד 18:00. שאלנו מישהו למה יש כל כך הרבה מכוניות אם אין עבודה? הוא סיפר שבעבר עבדו כאן 30 מוניות אבל עם ירידת העבודה אנשים פשוט באים למחסום בתקווה שמישהו יקח אותם לעבוד. שני אנשים ביקשו עזרה עם אישורי העבודה.

 17:20 מחסום טורה-שקד

חשכו עינינו מכמויות הזבל שהחיילים מייצרים – צפרדע הזבל מדלגת ממקום למקום ברחבי המחסום אולם קצב פינוי הזבל נותר ללא שינוי. הצפרדע מתפקעת והזבל מפוזר בכל מקום. הלכנו לכיוון המחסום לדבר עם המפקד במקום על ערימות האשפה. קצין המשטרה הצבאית שהיה נוכח במקום הבטיח לטפל בבעייה. במקביל עצר לידנו זוג במכונית, שבא מכיוון מרחב התפר, והתלוננו שבחודשיים האחרונים ההמתנה במחסום יכולה להגיע לחצי שעה; החיילים לא מתנהגים יפה לאזרחים, לא מגיעים בזמן לפתיחת המחסום בבוקר ובערב סוגרים לפני השעה היעודה. באחת הפעמים דפק הגבר על דלת חדר הבידוק, כדי להתלונן על העיכוב, והוא נשלח אחר כבוד בחזרה למרחב התפר ללא אפשרות מעבר.

17:40 וויז שולח אותנו הביתה דרך אום אל פחם.