15:00 מחסום ג’למה

זמן רב לא ביקרנו במחסום זה. חברותינו רותי ומרינה צפו בו לפני שבועיים וחצי וכתבו על מבצע חיסוני הקורונה שמתנהל בו. רצינו לראות מה קורה.

סביבת המחסום השתנתה מאוד. שערי מחסום הרכב סגורים. המחסום, שהיה שוקק תנועה של ערבים אזרחי ישראל בדרכם לגדה, בעיקר לג’נין וממנה, שומם. המעבר נאסר במשך כל שנת הקורונה ועודנו אסור. מצב הקורונה בגדה רע וכך גם המצב הכלכלי בג’נין.

בדרכנו למגרש החנייה נסעו מולנו מכוניות משא ענקיות שבאו ממתחם הסחורות, שפועל בשיטת גב אל גב. מגרש החניה לרכבי הסעות שונים, מכוניות פרטיות, מיניבוסים ואוטובוסים הצטמצם מאוד. חלק גדול ממנו גודר ואינו נגיש. סככת ההמתנה, שהוקמה לפני שנים אחדות נמצאת בחלק המגודר. אפילו מתקן המים הקרים נמצא מעבר לגדר, לפחות השירותים נגישים. בניגוד בולט לצמצום שטח החנייה, הוארך מאוד שרוול הגישה למחסום. השביל המגודר והמקורה נמשך ונמשך. בקצהו הקרוב למבנה הטרמינל נראה חלקו הישן והקצר.

אנשים ונשים רבים כבר מגיעים בשעה זו למחסום בדרכם הביתה. נראה שכמעט כולם הם פועלים ופועלות חקלאיים שעובדים באזור – בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן. לא כל כך רגילים לראות אותנו במחסום זה והיו שהתעניינו בתג שלנו או שברכו בשלום ובברוך הבא. הלכנו לפתח המחסום וראינו שהאנשים עוברים מהירות בקרוסלה המותקנת לצידו. מראה האנשים והנשים, רובם מבוגרים ועייפים, צועדים בשרוול הארוך, מדכא. לא הרגשנו נוח לצלמם, אפילו לא ביקשנו רשות.

בפתח הטרמינל ישבו שני עובדי תחזוקה, תושבי הכפר ג’למה הסמוך לצד הפלסטיני של המחסום. הם הראו לנו את פתח מתחם החיסונים שצמוד לטרמינל. אמרו שהמתחם פועל מ 10 בבוקר עד 5 אחה”צ. הם, וגם רבים אחרים שפגשנו, כבר קיבלו חיסון ראשון. יתחילו בחיסון שני באמצע החודש. אמרו לנו גם שיש סרבני חיסונים והצביעו על אחד כזה.

15:30 חזרנו למגרש החנייה. בצידו יש מזנון, שהיה סגור בשעה זו.

חשבנו לנסוע למחסום ברטעה ולהמשיך לצפות כרגיל, אבל ויתרנו עקב עומס התנועה.