נסענו למועצות בכפרים למרות שלא היו לנו מספרי טלפון כדי לקבוע פגישות.  הפעם ההצלחה היתה מזערית, אולם קבלנו מספרי טלפון כדי להתקשר ולתאם בעתיד.

09:30 במחסום אליהו אין משאיות של המשתלות. בסככה 5 מכוניות בעמדת הבידוק.

נסענו לעזון למסור חבילות.

מרדה – נפת סלפית

הכפר שוכן צפונית לאריאל.

ראש המועצה, רופא נשים,  עבד בקליניקה שלו. סגנו בחו”ל.  לא היה ממי לקבל מידע. ביקשנו להגיע לחווה האקולוגית בה ביקרנו לפני מספר שנים. המזכירה לא הכירה אולם בחור שפגשנו הראה לנו את הדרך. לרוע המזל בעל החווה לא נמצא  והמקום סגור.

יצאנו לכביש 505 והמשכנו לכיוון צומת תפוח.

איסכאכא – נפת סלפית

טרמפיסט שלקחנו מספר שהוא בעל תפקיד בכיר ברשות הפלסטינית.  בשנת 2002 ישב 3 שנים בכלא הישראלי ולכן לא מקבל אישור להגיע להתפלל במסגד אל אקצא.

ראש המועצה לא נמצא ואנחנו ממשיכים מזרחה.

מימין חומה המסתירה את הבניה המסיבית בהתנחלות רחלים, בה הישיבה “פרי הארץ” שם לומדים החשודים בטרור יהודי.

המשכנו מערבה לקבלאן – נפת שכם

פגשנו במועצה מספר אנשים שהיו מוכנים לשוחח אתנו.  הבניין גדול מרווח ומודרני כמוהו לא ראינו ברחבי הגדה. אפילו חימום מרכזי היה בו.  המימון הגיע מהרשות הפלסטינית. מנכ”ל המועצה משמש בתפקידו 3 חודשים בלבד והוא עדין לא מתמצא בכל הפרטים.

בקבלאן  כ-8,5000 תושבים.  המועצה כוללת את הכפרים השכנים תלפית, ג’לוד וג’וריש.

מים –  מקורות  האחראים על שאיבת המים נותנים קודם להתנחלויות ורק אחר כך לפלסטינים. הקושי הוא בעיקר בקיץ.  אמנם לחלק מהבתים יש בארות אך המים מספיקים בקושי לחודש ימים.

מקורות מספקים רבע מהכמות שהם דורשים. המועצה מצידה ממליצה לתושבים לחפור בארות בבתים, בעיקר החדשים הנבנים.

חינוך –  חסרות הרבה כיתות.  מהכפרים בסביבה מגיעים תלמידי תיכון לקבלאן. מאוד צפוף בכיתות

חשמל –  הם מקבלים מחברה ישראלית. אין בעיה.

מסיק –  אין סוף בעיות. כמו בכול הכפרים המוקפים בהתנחלויות,  (עלי, רחלים) יש אזורים שלא מאפשרים להם להגיע אליהם. בימי המסיק המתנחלים פורעים בהם. מבריחים אותם  במקלות ובאבנים. לכל התושבים יש כ-150,000 דונם. ברוב השטח יש עצי זית.

לפני שבוע זרקו מתנחלים  אבנים על ראש הממשלה ראמי חמדאללה.

רבים מאנשי קבלאן עובדים בישראל ונכנסים אליה דרך מחסום אייל.