קשה לכתוב את הדוח הזה מכיוון ששתי הבעיות שהוצגו לנו היו מאוד לא ברורות. לפעמים יש לנו הרגשה כי הפלסטינים הם האויבים הגרועים ביותר של עצמם. ואז אנו מזכירות לעצמנו כי עבור הפלסטינים הביורוקרטיה קשה הרבה יותר מאשר עבורנו. והם גם אינם יודעים איזה פרטים רלבנטיים.

אנסה להיות ברורה עד כמה שניתן. בהתחלה הבנו מגבר פלסטיני כי הוזמן למת”ק ע“י השב“כ, תעודת הזהות שלו נלקחה ואמרו לו להמתין בחוץ, וכבר עברה שעה. עפ“י החוק, אסור לחיילים להפריד בין אדם לתעודת הזהות שלו. האדם סיפר כי יש לו שלוש נשים ו-20 ילדים, ושהיה לו עסק משגשג אשר התמוטט בגלל נפילת שוק המניות. וכן שיש לו כליה אחד בלבד וגם סרטן, ובכלל הוא חולה מאוד. הוא התעקש לחזור על דברים אלה מספר פעמים, כאילו חשב כי זה יחזק את טיעוניו. כבר בהתחלה מסרנו לו מידע על סילביה והצוות שלה (המטפל במניעות כניסה לישראל), היות וסיפר לנו כי הוא מנוע כבר 30 שנה. הוא לא הציג לנו מסמך המעיד על כך.

ואז הוא אמר לנו כי הוא רוצה לקבל טיפול רפואי בישראל. הוסבר לו כי קודם עליו לקבוע תור ולהגיע שבועיים מראש לקבל היתר כניסה לישראל. הודות לחברתנו חנה בר“ג הוא קיבל סוף–סוף את תעודת הזהות שלו בחזרה.

הוא גם דיבר עם מלאכ מ-LEAP, ואז התברר כי לפני ארבע ימים הגיש בקשה לחנינה. היא הסבירה לו כי לוקח עד שמונש שבועות לטפל בבקשה כזו, ואם המניעה לא הוסרה, שיגיע לחווארה כעבור 45 שעות לפגוש אותה. הוא נעזר במספר פלסטינים שיסבירו (יתרגמו) לנו מה מהות הבעיה שלו. ואנו מצידנו הסברנו לו, באמצעות המתרגמים, את התהליך שפירטנו לעיל. מלאכ חזרה שוב ושוב כי אפשר להגיש בקשת חנינה רק פעם אחת בשנה. אך במקרה שלו אולי היא תוכל לסייע לו. גם יש לו ילד עם פיגור שכלי שעבר ניתוח לב פתוח בבי“ח הדסה.

זוג הגיע עם ילד צעיר, שיש לו רטן בעין. הם קבעו תור בהדסה באמצעות המת“ק הפלסטיני בחברון. הילד קיבל אישור כניסה אך עצרו אותם במחסום כי לאם חסר היתר כניסה לישראל. התברר כי האב היה יכול לעבור עם הילד לבדו, אך הילד רצה את האם. היה ברור לנו כי על האב היה לעמוד על כך שהוא יעבור עם הילד ושהאם תחזור לחברון לסדר את האישור. לא ברור מדוע האם, אשר אינה מנועה והיא מעל גיל 40, לא הורשתה לעבור. הצענו לאב כי ייקח את הילד לבית החולים ושהאם תחזור למת“ק הפלסטיני בחברון לסדר אישור לעצמה.

ראו את תמונת הדגלים במת“ק. עד סוף המשמרת שלנו הרגשנו כי הדגל האמצעי מסמל היטב הרגשות גם של הפלסטינים וגם שלנו.