סוסיא - המתנחלים שם טוב לוסקי וסייעניו גרשו את הפלסטינים מהמרעה
המשמרת הוקדשה למשפחות נוואג’עה בסוסיא כי שוב סובלים מהטרדות אלימות של מתנחלים.
אבל קודם נסענו לראות איך נראת הדרך ממחסום מיתר לרמאדין .שוב, כל דרכי הגישה חסומות ע”י ערמות עפר ואבנים (תמונה).
ליד המחסום קבוצה של אנשים מעוררת עניין שיורדת ממכונית .אכן בבירור קצר איתם הם ניסו ללכת לעבוד ונתפסו.”שב”חים”. אולי הפעם בגלל רמדאן פשוט שולחו הביתה ולא נעצרו.
באנו לאחמד נוואג’עה, שהוא, אשתו ושתי בנותיהם, חיים בפחון בשטח הזה שבין סוסיא הקדומה לסוסיא ההתנחלות. בהגיענו ראינו אותם עם שני מתנדבים מארה”ב מעיזים את הצאן חזרה לדיר. מסתבר שניסו לרעות קצת בשטח הקרוב ל”ביתם” למרות דלות המרעה השנה. אבל שוב הגיעו שם טוב לוסקי וסייעניו וגרשו אותם תוך איומים שילכו הביתה ולא, יעצרו. אנחנו מפחדים, הוא אומר, שירביצו לי כפי שעשו כבר או שיקחו את הכבשים.
המתנדבים ישנו אצלם ומלווים ברעיה ובכל זאת כולם חוששים כי לפני שלושה שבועות כמעט לקחו לו את הכבשים. הוא מספר שאתמול בלילה באו שוב, זרקו אבנים צעקו רמדאן כרים ולילה טוב. הפחידו את הילדות שצרחו ובכו. לקרוב משפחה שהגיע מיטא שברו את הרכב. המתנדבים צילמו ונתנו לנו את הסרטון אבל בחושך הסרטון לא ברור.
ממשיך ומספר אחמד, שביום רביעי שעבר, בזמן שרעה את עדרו בצהריים, הגיעו ארבעה מתנחלים רעולי פניםבשני כלי רכב נגשו אליו וניסו לחטוף לו את המקל שאיתו מאיץ את הצאן. הרביצו לו במקלם על הרגלים והגב שברו לו את האף. צעקו: “לך מפה, האדמה שלנו!”
“לא קראתי למשטרה,” הוא אומר, “כי הם הסתלקו מיד”. אבל הגיש תלונה על האבנים והמכות, במשטרת קרית ארבע. חיכה שם מ-7 בבוקר עד 4 אחה”צ. גם אז הכניסו אותו רק אחרי שצלצל לעו”ד קמר משרקי שהפנתה את שותפתה, עו”ד נטע עמר. רק אחרי שיחה שלה עם המשטרה הוכנס לחקירה .
שוב קיבל ניר תלונה מהם, ،שוב, כנראה שום דבר לא יצא מהתלונה (ראיתי את כתב התלונה). אחר כך נסע לביה”ח ונבדק.(ראיתי את המכתב המפרט את מצבו) .
הבאנו למשפחה מצרכי מזון וציוד שקיבלנו מתורמים.
משם נסענו לעזאם ו וואדחה שגרים לא רחוק. עזאם בעברית רהוטה ובתבונה רבה מוסיף ומספר על המתרחש בחייהם, במפגש הקשה והתכוף מדי עם המתנחלים הסובבים אותם. שוב מציין את שמותיהם: עמישב פלד מהתנחלות החדשה שדיווחנו עליה כבר, “חוות משכן הרועים,” וגדי לוסקי ובניו שם טוב ואוריה, המתגוררים סמוך לאתר סוסיא הקדומה. אחד מהם מאמן כלבים לצה”ל, לדבריו.
אליהם מגיעים נערי גבעות לתגבורת. עזאם מספר שהם באו בלילות האחרונים, זרקו אבנים ושברו חלונות לשכנו וגם השחיתו ולקחו את המצלמות.
“לא ככה מחנכים ילדים,” אומר עזאם. “מה יהיה איתם בעתיד כשהמצב יירגע? הם ישארו עבריינים. אם ככה מחנכים לאלימות אז הם ישאר אלימים.” (כמה שהוא צודק). לפעמים באים ומסתובבים 15-20 נערים בני 15, צועקים, מקללים וזורקים אבנים.
“אמרתי להם,” הוא מספר, “תעברו בשקט ותלכו בשקט“. ניגש אליו ילד בן 15 עם סכין ושואל: “אתה רוצה למות”?
כשהזעיק משטרה, הגיע השוטר ולקח את הסכין. “שלחתי אזהרה למשפחה, ” אומר השוטר.
והילדים האלה ממשיכים בדרכם. “אם היה בא פלסטיני עם סכין ומאיים, מיד היו מחסלים אותו “אומר עזאם.
בלילות האחרונים המשטרה מסתובבת כל הלילה ומסיירת. “זה טוב לנו,” אומר עאזם. “אני מרגיש יותר בטוח כשהם כאן.”
אבל בד”כ הם עומדים בצד, רק ממפגינים נוכחות ולא עושים דבר, אלא אם נראה להם שפלסטינים מגיבים. וכשהוא מתקשר למשטרה ומתלונן על הסגת גבול, שואלים אותו: “ישלך מסמכים שמוכיחים בעלות על האדמה? שלח לנו תצלום של הטאבו.“
“קודם כל תצילו אותי.” הוא עונה להם, “ואחר כך תבדקו. בבית המשפט יש צילומים של כל המסמכים האלה כבר שנים.“
“אנחנו רוצים הוכחות עכשיו,” אומרים השוטרים.
“איך זה שהמתנחלים בורחים תמיד מיד כשהמשטרה באה? כולם יודעים שהם עושים עבירה,” אומרים ואדחה ועזאם. והיא צוחקת כשמספרת: “צועקים לנו רמדאן כרים, ממש מברכים אותנו”.
גם המתנדבים מפחדים, הם אומרים.
לפני שבועיים הרחיקו אותם ל-14 ימים כי צילמו. “מחר הם יחזרו,” הם אומרים.
נפרדנו כשבאוזני מהדהדת השאלה של עזאם: איזה אנשים יצמחו מהנוער הזה שמחונך לאלימות כזו כלפי בני אדם?
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
