סוסיא - כל לילה מסתובבים מתנחלים בין הבתים על סוסים, זורקים אבנים, מחפשים איך להזיק
הגענו לסוסיא לא’ וח’. סיפרו שבבוקר, בוואדי איקחיש, מתנחלים שרפו שדה חיטה. אנחנו, שעברנו ליד הוואדי בכביש 317, לא ראינו כבר סימן לשריפה.
לפני שהגענו לסוסיא עבר שם מתנחל עם עדר פרות, אבל הפעם רק עבר ליד הבית של א’ ולא עשה בעיות… כל לילה מסתובבים בין הבתים מתנחלים על סוסים, זורקים אבנים, מחפשים איך להזיק. גם הפלסטינים מסתובבים בלילות בין הבתים שלהם, להתריע או לבדוק אם יש בעיות. הם מקושרים בקבוצת ווטסאפ ומתעדכנים.
בזמן ששהינו אצלם, הבת הגדולה חזרה מבית הספר. ההסעה מגיעה למרכז הכפר וא’ הולך להביא אותה משם, כי היא פוחדת ללכת לבד הביתה, שנמצא בקצה הכפר.
בין סוסיא שבשטח C לבית הספר שבשטח B המתנחלים הקימו אוהל לפני 3 שלושה שבועות, משם הם מפחידים את הילדים בדרכם לבית הספר.
יום לפני שהגענו: ליד סוסיא, בוואדי אמניר, מתנחלים שרפו ערמות קש שהיו בשדה ונועדו למאכל לבעלי החיים. המתנחלים אוסרים על הרועים לצאת למרעה בשטחים מרוחקים, כולל לכרמי הזיתים, לסברס ולשטחי חקלאות. מותר להם לרעות רק בסביבות הבית.
כאשר הם צריכים לצאת לקניות הם הולכים עד לכביש הראשי ואז לוקחים מונית ליאטא. אין כמובן אוטובוס עבורם ולא רכב פרטי.
בדרך חזרה בכביש 316 המון דגלי ישראל, נראה שהוסיפו מאז יום העצמאות…
נסענו לכיוון ערד, עד מחסום מצודת יהודה, ליד כפר מנייזל. בחנייה ליד המחסום הזה, כמו ליד מחסום מיתר, אין הרבה מכוניות.
בדרך ראינו מכוניות של חברת החשמל, שמטפלות בעמודי החשמל שבדרך.
מהכביש הראשי ישנה דרך עפר לוואדי ניאס. על אבן גדולה בכניסה מצויר דגל ישראל. הדרך מובילה לתצפית.
בהמשך, ממש מול עשהאל, יש דרך עפר שמובילה לגבעה, שעליה מוצבים קונטיינר ומגדל שמירה. אולי מאחז חדש? נעקוב.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerMay-31-2026המאחז החדש בצמוד לקוואוויס, על כביש 317
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-



