יום ה’, 3.2.2011, משמרת בוקר, א-סאווייה, בידיה

משקיפות: נוגה ה., עליה ש. – מדווחת

 10.30 – א-סאווייה ביקרנו את תיאסיר בביתו. תיאסיר הינו צלם בערוץ הטלוויזיה הפלסטיני. על קיר הסלון בביתו, היכן שישבנו ודיברנו איתו, תלויות שתי תמונות בולטות, שבהן מצולמים תיאסיר עם ערפאת ותיאסיר עם אבו מאזן. 

ביתו נבנה ב- 2001 לאורך שביל חדש שנמתח במורד הגבעה משורה של בתים ישנים, אך מחוץ לגבול של א-סאווייה, כפי שנקבע בהסכמי אוסלו. כל הכפר נמצא באזורB לפי הסכמים אלה, אך כל מה שנמצא מחוץ לגבול המדוייק של הכפר נמצא באזורC – שנמצא בשליטת ישראל. פירושו של דבר שאין מקום בתחום הכפר לבנות בתים חדשים לאוכלוסייתו הגדלה, כך שניתן לבנות רק בתחומי אזורC  ובאישורו של המינהל האזרחי.

המינהל האזרחי נותן אישורים מעטים כאלה, כך שביתו של תיאסיר וביתו של אחיו, שנמצא לידו, נבנו ללא אישור; נגד בתים אלה תלוי ועומד צו הריסה מאז 2008. תיאסיר ואחיו נלחמים נגד הצו באמצעים משפטיים ומוציאים כסף רב על כך. הרשות הפלסטינית אמרה לתיאסיר ב- 2001 להשלים את בניית הבית ולחיות בו. תיאסיר לקח הלוואות כדי לעשות זאת. עכשיו הוא אומר ש”הרשות הפלסטינית לא עושה כלום עבורנו. היא לא נותנת לנו כלום. עדיף לנו להסתפח לישראל ולחיות תחת שלטונה”.  ילדיו של תיאסיר אינם הולכים לגנון. הם מתחילים ללמוד בגיל 6, ועליהם ללכת לבית הספר. אשתו הינה בוגרת תיכון, אך אין לה אפשרויות תעסוקה ב- א-סאווייה. היא מטפלת בילדים. רוב שירותי הבריאות  נמצאים בשכם; רופא מגיע לכפר פעם בשבוע, ואין אחות בכפר. לתושבי הכפר יש מספיק מים לצריכה עצמית, אך אין להם מספיק מים לחקלאות. למשפחתו של תיאסיר  שלושה דונמים של מטע זיתים.

  11.30 – בידיה נהג המונית שדיברנו איתו מורשה עכשיו לנסוע בכל רחבי השטחים שבשליטה פלסטינית., אך הוא לא הצליח להשיג היתר לנוע בישראל. מעט מאוד אישורים כאלה ניתנים. לנהג המונית יש שטח אדמה ברשותו, שהגדר חוסמת את הגישה אליו ואין לו היתר להגיע אליה.

הפלאפל, הצ’יפס והסלטים שאכלנו בבידיה היו טעימים מאוד