סנג'יל, סלפית - סכנה לאדמות פרטיות ולמרקם החברתי של הפלסטינים
סינג’יל – אדמות פרטיות בסכנת השתלטות על ידי מתנחלים בסיוע צבא
על גבעה השייכת לתושבי הכפר סנג’יל (سنجل) , ישנם שרידים של מבני אבן עתיקים וביניהם מקאם לציון חברו הקרוב של מוחמד אבו אלעוף. מתנחלים מבקשים להסב את המבנה המרשים לבית כנסת. כך סיפר לנו מיודענו ע. מחארס. לפני למעלה משנתיים ביקרנו במקאם ופגשנו את ר. שמשפחתו בעלת קרקעות באזור. באותו זמן התרשמנו שאין איום על המקאם בהיותו על שטח פלסטיני פרטי שלפלסטינים בני הכפר, גישה חופשית אליו והם מקיימים בו התכנסויות. לכן לא כללנו את מקאם אבו אלעוף בסקירה שפרסמנו.
נסענו עם ע. לפגוש את חברו א. במקאם בסנג’יל. א. הוא מהמשפחה של בעלי הקרקע. בעבר התגוררה המשפחה במבנה סמוך למקאם. אבי אביו נולד שם. הוא ציין שאבני בניין שהתגלגלו מהמבנה העתיק וממבנים אחרים, נגנבו. כנראה על ידי מתנחלים. בהיות המבנים בשטח סי, נאסר על הבעלים לשפץ ולהחזיר לבנים למקום, כפי שנהגו בעבר, ואילו המתנחלים, על פי חוקי הכיבוש הישראלי, עושים שם כבשלהם.
במרחק של כחצי ק”מ מהמקאם נמצא מאחז גבעת הרואה. מיקומו על הגבעה נבחר על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין גוש שילה-עלי-מעלה לבונה. מאז הקמת המאחז ב 2003 החלו הבעיות: התנכלויות ופלישה לאדמות. נציגי הרשות הפלסטינית, עמם נפגשו בעלי הקרקע יחד עם ראש מועצת סנג’יל, טוענים, שמאז אוסלו אין להם השפעה כי זה שטח סי. הכובש הוא הריבון.
מתנחל בשם מיכאל שמלה, המפרסם עצמו כפצוע צה”ל, גם הוא מטריד ומתקיף. נאמר לנו שהוא זה שמתכנן להסב את המקאם לבית כנסת. הוא מגיע לשם עם חבריו והם מתנהגים כבעלי המקום. לפני כשנתיים התיישב על אדמות חקלאיות של משפחת א. אך פונה משם וכעת הוא ליד הבסיס הצבאי המשקיף על סנג’יל ואדמותיה, בנקודה שהוא מכנה חוות נחל שילה שם הוא הולך ומתבסס. בחלקת אדמה פלסטינית פרטית שתל עצי זית לבסס את אחיזתו ובחלקות אחרות עקר שתילי זית שנשתלו על ידי הפלסטינים. יחד עם אשתו הם מתכננים הרחבה של המאחז וגייסו עד כה תרומות בסך של מעל ל 380 אלף שח למען המטרה הקדושה של הפקעת קרקעות פלסטיניות.
היקף אדמות סינג’יל 18 אלף דונם. מתוכם 9500 דונם זה שטח סי. הבית בו הוא גר נמצא בשטח סי, סמוך מאד לכביש המחבר את מעלה לבונה וכביש 60 לא רחוק מהתנחלות שילה. הבית נבנה ב 1970. לכן הוא לא יכול להרחיבו על פי חוקי הכיבוש. המשפחה גדלה, נעשה צפוף אך אינם יכולים לבנות על אדמתם שלהם. הם 7 בנים ו4 בנות. בשכנות להם, בית הדוד, שנבנה ב 1963. גם הוא אינו יכול להרחיב.
ברמדאן האחרון בסוף יוני, בין 2 ל4 בלילה מתנחלים הגיעו לביתו ולבית אימו וזרקו אבנים על הבית ועל דלת הברזל. הסימנים ניכרו על הדלת. איש ביטחון של ההתנחלות גבעת הרואה בא ואיים עליו בעוד החיילים לידו שומרים עליו . כתגובה לבקשות של א. שאיש הבטחון ייעכב את המתנחל שזרק אבנים, הוא כיוון עליו את נשקו. רק לאחר שא. התקשר למשטרה המתנחלים עזבו.
כשיש הטרדות של מתנחלים, החיילים מגיעים ומגבים אותם. הבעיות רק גוברות לאחרונה. אמנם האדמות רשומות כדין והמסמכים בבית אל. אך אזלת היד של הרשויות במניעת ההתנכלויות מעידה שלישראל תוכנית לכלול את האדמות שלהם בגוש שילה ולנשל את התושבים מהבית, מהאדמה ומהפרנסה.
נפת סלפית ותוכניות ישראל לשינוי המרקם החברתי בה
נסענו עם עיסא למגרש הכדורגל בפאתי סלפית, שבנייתו נעצרה על ידי הצבא בתואנה שזה שטח סי. משם השקפנו על התנחלות אריאל המתרחבת לכיוון סלפית. עיסא מספר על הכוונה של ישראל להרחיב את אריאל על חשבון סלפית, בשכונה שתכלול כ 400 יח’ דיור , מבני ציבור, אזורים ירוקים וגינות. התוכנית, אם תבוצע, תחסום את הכניסה הראשית לסלפית. סלפית הנה עיר מחוז שנותנת שירותי מנהלה ועסקים לכפרים רבים כולל כפרים צפונית לה ולכביש 5 שעם סלילתו והפיכתו לכביש אפרטהייד הקשה על ההגעה. חסימת הכניסה הראשית תקשה עוד יותר על הקשר בין הכפרים לעיר המחוז.
ע. מספר על תוכנית נוספת שתשפיע על עתיד הכפר חארס: לחבר בין התנחלות רבבה וקרית נטפים. מדובר על שטח של כ 300 דונם בין ההתנחלויות הללו. קיים חשש שייבנו שם מאות יח’ דיור יחד עם התשתיות הנלוות. תוכנית זו תבודד את הכפרים חארס, דיר איסתיא, כפל חארס, קירה ומרדה המונים יחד כ 12 אלף תושבים עם הכפרים בידיא מסחה וזאוויה המונים יחד כ 30 אלף בני אדם ומהווים את האוכלוסיה הגדולה ביותר באזור סלפית.
כך יחסל משטר הכיבוש את המרקם הפלסטיני הפוליטי החברתי והכלכלי של הפלסטינים תושבי אזור סלפית.
חארס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בכפר חיים 4,500 איש ויש להם 5,000 דונם. הכניסה לכפר נחסמת ונפתחת בצורה שרירותית, מבלי להודיע לתושבים.
בכפר קיים מחסום עונתי שחוסם את הדרך לאדמות הכפר. המחסום נפתח פעם בשנה.
2,500-3,000 דונם נגזלו מהכפר כדי להקים את ההתנחלויות רבבה וקריית נטפים הנמצאות מערבה להם.
מרכז הכפר הוא שטח B וסביבו שטח C. האוכלוסייה גדלה אבל הכיבוש לא מאשר בניה חדשה בשטח C.
-
כפל חארת'
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כיף אל חארס
כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, ו-18 קילומטרים מדרום לשכם. מספר התושבים: 3,206 (2007) . 42% מהכפר נמצאים בשטח B ו 58% בשטח C.
ב-1978 הופקעו כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר לצורך הקמת ההתנחלות אריאל, ובסה"כ 5,184 דונם (מהישובים סלפית, איסככה מרדא וכפל חארס) כמו כן הופקעו עשרות ק"מ קרקעות לצורך סלילת כביש 5 וכביש 505 והאזור המגן עליהם (Buffer Zones ) וכן עבור תחנת כוח של חברת חשמל.
במהלך השנים סבל הכפר מהתנכלויות של מתנחלים לעיתים חמושים, ונגרמו גם פגיעות בנפש.
ב1968 החליטה הרבנות הצבאית, שקבר נבי ינון הנמצא בכפר הוא קבר יהושע בו נון. בכפר מבנה נוסף, שהפלסטינים מכנים נבי תול כפל, שהשלטונות הישראלים מזהים כקברו של כלב בן יפונה. המקאם נמצא בלב הכפר, ברחבת המסגד, ובתקופה של הילולות ועליות לרגל של מתנחלים, מרכז הכפר מואר בזרקורים ומגיעים אלפי מאמינים יהודים, כשהם מוגנים ע"י מאות חיילים. בתקופה זאת מוטל עוצר לילי על הכפר ותושביו נאלצים להסתגר בבתיהם.מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Kifl%20Haris_tp_en.pdf
-
סלפית
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בכפר סלפית שבשטח A מתגוררים כ-15,000 תושבים. עם כפרי הפריפריה המשויכים לנפת סלפית (18 במספר) ישנם 75,000 תושבים. סביבם מתגוררים 60,000 מתנחלים ב-24 התנחלויות (בעבר היו בכפר הפגנות אלימות נגד בניית מכשול ההפרדה). בין סלפית לאריאל שטח רחב אליו יכולים חקלאי סלפית להיכנס רק בתאום עם המת"ק הישראלי, פעמים בשנה למסיק ולחריש, דרך 3 מחסומים עונתיים ומספרם : 4008, 4012, 4017. שפכי אריאל זורמים לעבר המעיינות של סלפית, ומתעכבת הפעלת מתקן הטיהור שבנתה חברה גרמנית.
-
סנג'יל
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סינג'יל עיירה עם מקאם
המקור לשם העיירה הוא ריימונד הרביעי מסן ג'יל, שכונה הרוזן מטולוז אשר הקים מצודה צלבנית במקום ב-1198. יש עדויות ליישוב במקום כבר בתקופת הברונזה הקדומה.
על ההר מנגד לעיירה סינג'יל שממזרח לרמאללה, מתפרסות האדמות החקלאיות של עשרת אלפי תושביה - טרסות יפות ובנויות לתלפיות שעברו ליטוף ושדרוג בתקופה השקטה של הקורונה. איש איש וחלקתו בדרך לפסגה, שעליה עומד המקום הקדוש, מקאם, אבו אל עוף, שהיה מידידיו של מוחמד היקף אדמות סינג'יל 18 אלף דונם. מתוכם 9500 דונם הם שטח C. מעט האדמות החקלאיות שנותרו לבני סינג'יל מחולקת להרבה חלקות קטנטנות - שבהן אוסר שלטון הכיבוש לחפור בור מים להניח צנרת או לבנות סככה שתגן מפני חום היום או גשם.
הכול יפה, אך עליה וקוץ בה: הכיבוש הישראלי! בינואר 1978 התיישבה סמוך לאדמות הכפר קבוצה של מתנחלים, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות בתל שילה הסמוך. כיום סינג'יל ואדמותיה מוקפות בהתנחלויות הענק: שילה, עלי, מעלה לבונה ומאחזים גדולים: גבעת הראל, גבעת הרואה (שהממשלה אישרה להופכן להתנחלויות) שעוד ועוד מאדמות סינג'יל מסופחות בתכסיס זה או אחר להתנחלויות. חוליה נוספת היא המאחז האלים בשם "נחל שילה" שממנו יוצא המתנחל מיכאל שמאלה לתקוף את עובדי האדמה הפלסטינים להחריב טרסות ולשגר את עדריו לשדות הפלסטינים. בצמוד למאחז ממוקם מחנה צבא ישראלי שממנו יוצאים החיילים לאייש את מחסומי סינג'יל.
מתוך 10,000 התושבים שחיים בעיירה 400 איש עובדים בישראל ותלויים באישורי עבודה. הם יוצאים בשלוש בבוקר דרך ארבע יציאות מאוישות בחיילים ממחנה הצבא הסמוך שמעכבים בבדיקת תעודות. 12.000 תושבים עזבו במהלך השנים לארצות אחרות בעיקר לארצות הברית.
מקאם אבו אל עוף, על שם מקורב לנביא מוחמד, עומד בלב האדמות החקלאיות של סינגיל, על גבעה שממנה נשקפת מנגד העיירה כולה. זהו מקום עתיק ויפה המכיל את כל המרכיבים של החיים הפלסטינים בעבר, שעליו הם מספרים ומתרפקים בגעגועים. אך הם חוששים לתקן ולנקות את האתר בחשש כפול מפני המתנחלים והמינהל.האזרחי, מאחר והאתר בשטח C..המתנחלים מנסים לנכס את המקאם המוסלמי לנרטיב היהודי ולהעבירו לשליטתם. הם שבים ופוקדים את המקום: פעם בצורה מבזה עם כבשים שמחרבנות במקאם ופעם לביקורי קבוצות ופתיחת שולחנות.
במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני, לאורך השנים התרחשו עשרות אירועי אלימות הדדיים בין תושבי הכפר לבין יהודים תושבי האזור וכוחות צה"ל. כולל פוגרום של מתנחלים במאי 2023. מיד אחרי הטבח המחריד שביצע ארגון החמאס בעוטף עזה ב- 7.10.23 הושת על בני סינג'יל החפים מכל פשע עונש קולקטיבי שמנוגד לחוק הבינלאומי: כל פתחי העירה נחסמו באבנים וערימות עפר . אין יוצא ואין בא פרט למחסום אחד לכיוון רמאלה שבו משמר חיילים מתיר לאחד מתוך עשרה מבקשים, לצאת.
עודכן באוקטובר 2023
-