14:40-17:20

14:40 עאנין

10 אנשים ממתינים בסככה. מישהו מספר שכ-400 חקלאים ומעאנין בני משפחתם כבר קיבלו אישורים לעבור במחסום ולמסוק את הזיתים שלהם במרחב התפר  ו-500 עדיין ממתינים. ע' מהמת"ק ימסור מאוחר יותר מספרים אחרים. מישהו מתלונן שבמקרים רבים רק אחד מבני-זוג קיבל אישור לצאת למסיק. אשה זקנה מתחננת שנשיג אישור לבנה שלא קיבל אישור, רק היא. "בס אנא. איבני לא!" ב-14:48 מגיע קומנדקר, השער נפתח מעט והחיילים מתארגנים. כעבור 10 דקות מתקרב חייל לשער: "יאללה, ואחד, ואחד!". חייל מסמן לגשת, חיילת בודקת במחשב הנייד, מעבר האנשים מהיר. מן העבר השני ילדים מטפסים על מין מעקה נמוך, משקיפים גם הם על המתרחש במחסום. טרקטור יחיד שהגיע בינתיים, עמוס שקי זיתים ורהיט משונה, אינו מצליח להתניע מחדש. מפרקים את הנגרר, דוחפים, מתניעים, מחברים, נבדקים והטרקטור על נהגו ומי שסייע בידו עוזבים. השעה 15:15 והמחסום כבר שקט. חייל ניגש. הוא היה כאן הבוקר. עברו כשבעים איש. עד עכשיו חזרו 15. ע' מהמת"ק מגיע: 300 קיבלו אישורים. עוד 200 יקבלו בשבוע הבא. אתמול עברו במחסום 90. זאת השנה הראשונה שהשערים נפתחים גם בימי ששי ושבת אך רק מעטים יוצאים בהם לעבודה. 15:25 עוד 8 גברים ונשים יורדים לעבר השער.

15:30 שקד-טורה

י', נהג הטרנזיט הכחול, מסיע הפעם את שתי בנותיו. ב-15:31 הוא נכנס לבידוק וב-15:36 יוצא לדרך. 4 מכוניות בהמתנה לפני השער מכאן ומספר מכוניות מן העבר השני. שתי סטודנטיות עוברות לשם, סטודנט עמוס ספרים ומחברות מגיע לכאן. שיר, מפקדת המ"צ במחסום, בודקת משאית בינונית. היא קוראת לנהג לפתוח את תא הכפפות. וגם מאחור. שקי זיתים. היא מטלפנת. המשאית מורשית לעבור. ב-15:50 מגיע טרנזיט שמתוכו יוצאות כמה נשים. אחת מהן, דוברת אנגלית, מספרת בחמימות כמה הן עייפות ומתלוננת שלא מרשים להן לצאת במכוניות המשפחתיות למסיק. 16:05 עדר עזים חוזר לגדה. התנועה מתדלדלת. ב-16:15 מגיעה מסחרית עם סמל שטראוס, עוברת את השער ונעצרת מעט מעבר לו. החיילים אינם מתרגשים מנוכחותה וגם אינם נענים להפצרותיו של הנהג לבוא ולקנות אצלו. בשובו הוא מודיע שהוא כועס עליהם. לא קנו כלום ולמרות שהוא גר פה ממול, בשקד, הוא – לא יחזור לכאן יותר. 

16:45 ריחן-ברטעה

המחסום שמול פתח היציאה ממתחם בידוק המכוניות – מורם עכשיו. השער נפתח גם הוא ו-4 מכוניות יוצאות לדרך. איש הביטחון שמלווה אותן סורק את סביבת השער ורגע לפני שנכנס בחזרה מכוון את הנשק האוטומטי שלו לעבר הפועלים שיורדים מההסעות במין ג'סטה של ילד שהתחפש לחייל. אני מנפנפת לו בתנועת "מה זה צריך להיות" והוא משיב לי בתנועת "מה יש" (שזה בערך אותה תנועה). כ-20 פועלים עייפים מצטופפים לפני הקרוסלה. בכל פעם מתאפשרת כניסה של מספר שונה של אנשים: 10, 6. זמן ההמתנה כ-5 דקות. כמה צעירים ממתינים על ספסל השבחי"ם. ב-17:10 הם כבר אינם וגם רחבת הקרוסלה ריקה. מכונית נבדקת על הכביש. איש ביטחון שולף ממנה בקבוק מים, פותח ומרחרח. שלושת נוסעיה יושבים בגינה הקטנה. ב-17:20 שוב מגיעים פועלים רבים. שני ילדים קטנטנים משתעשעים במגלשה ליד החניון העליון. כמעט חושך.