עוטף ירושלים: אין השנה מעבר לתפילות רמדאן ממחסום הזיתים
מה עושות האיילות בבקרים?
נקדים מאוחר למוקדם. שלוש נשים יוצאות למשמרת. אחת עם שתי מקלות, אחת בקושי זזה והשלישית מובילה באון את השתיים האחרות. מסביב יהום הסער. החבלניות בדרך. הסכנה גדולה. איך נלחמים בסכנה האדירה שהן מהוות – עוצרים אותן. רק שעה – לא נורא, אבל הטמטום הרשע והנקמנות הם האסון האמיתי.
מחסום 300 בית לחם המכונה “מעבר רחל” ללמדך שרחל אמנו שמנוחתה עדן בקרבת המחסום, מבטיחה כנראה בכוחותיה הקסומים שהמחסום הסגור יהפוך למעבר פתוח. גם השנה הכינו מעבר לבאים לתפילה, אך בממדים קטנים בהרבה משנים קודמות. רק שני אוהלים ורק פתח אחד לאוטובוסים.
מחסום הזיתים – מיהרנו כדי להגיע לשעת הסגירה (פתוח 7 עד 9 בבוקר בלבד). התפלאנו שלא נעשו שום הכנות לבידוק הבאים לתפילות יום שישי. תמיד היו עמדות בידוק מקדימות ליד מגרש החניה של המון המבקרים ובידוק מהיר יחסית במחסום עצמו. עכשיו אין. בתור פגשנו גם פלסטינים מעטים שקיבלו היתר יציאה לירושלים, אבל רק ליום אחד וביום חול. מפקד המחסום שמכיר אותנו הבהיר לנו שאין השנה מעבר לתפילות רמדאן ממחסום הזיתים, והמחסום יהיה פתוח כרגיל רק מ-7 עד 9 לבעלי תעודות כחולות. אם כך, המעבר השנה צומצם לשני מחסומים בלבד: בדרום – מחסום בית לחם ובצפון – מחסום קלנדיה. נשמע כמו מתכון לבעיות קשות וחיכוכים קורעי לב במחסומים אלו בימי שישי.
מחסום הקונטיינר (מזרחית לאבו דיס) – כיוון שזה המחסום השולט על הדרך היחידה (הצרה והמשובשת) של תנועת פלסטינים בין דרום וצפון הגדה, רצינו לראות מה קורה בו בזמן הרמדאן. להפתעתנו – התנועה דלילה מאד והמחסום מאויש ע”י חיילות משמר הגבול. אחת מהן זוכרת אותנו ממשמרת קודמת. חנינו ליד המינימרקט )שהיה פעם קיוסק קטן של אשה מבוגרת( וניסינו לרדת ברגל לכיוון המחסום.
מיד נופפו לנו החיילות שנרד למחסום. הן התקשרו למפקד כלשהו, ודיווחו שנסענו ב”שטח אדום” (כנראה שטח אויב) ואף נכנסנו למחסום שהוא שטח צבאי סגור. התברר שאנו מהוות איום על מפעילות המחסום וגם על עצמנו ופעלנו שלא על פי החוק. ניסינו להסביר שפעולותינו היו חוקיות: שנסענו דרך שטח B, שלפי הגדרה הוא בשליטה ביטחונית של צה”ל, והמחסום, בתוקף היותו אזור מעבר של אזרחים, יכול להפוך לשטח צבאי סגור רק אם הוכרז כך רשמית לזמן מסוים. תשובת מפקדת המחסום הקשוחה הייתה: “זה לפי החוק שלך, החוק שלי הוא אחר”. הבנו שזה מעמדם החדש של חוקים במדינת ישראל – החוק הוא ישות נרטיבית ומי שקובע הוא בעל השליטה במקום.
בשלב זה לקחו לנו את תעודות הזהות והטלפונים והודיעו לנו שאנו עצורות לפרק זמן של עד 3 שעות (בניגוד לנאמר לנו בתחילה, שיבואו ללוות אותנו מבסיס מג”ב הסמוך תוך זמן קצר לשטח “כחול” (ישראלי)).
לצערנו הכריחו גם את הנהג בעל תעודת תושב קבע של ירושלים (תעודה כחולה) להגיע למחסום במכוניתו והשפילו אותו בספירה פומבית קפדנית של כל המזומן שברשותו והובלתו לחיפוש יסודי. אולי בהתחשב בגילה הממוצע של יחידת החבלה המסוכנת הרשו לנו לשבת במכונית בזמן המעצר. חלונות פתוחים ומפתח המכונית מוחרם – לא לוקחים סיכונים. אחרי כשעה שוחררנו באיום שאם נגיע שוב למחסום נילקח ישר לכלא.
שער שכם – ריק מאדם, ובכיכר המחסום, צמוד למדרגות האמפי של ההתכנסויות החגיגיות בערבי הרמדאן הוקמו דוכנים למסחר ומסגרות עץ לא אסתטיות שאולי ייתלו עליהן מנורות. מחר יראו חברותינו אם השער יתמלא בבאים לתפילה בבגדים חגיגיים.
המשמרת הסתיימה והדיכאון כבד. הרסנו למוסלמים את החג והתשלום יהיה כבד. למה מדברים פה רק בכוח ורוע? יש גם דרכים אחרות.
מסקנה חשובה: רצוי לבקש שוב אישור של דובר צה”ל על כך שמחסום הוא שטח אזרחי בהגדרתו ושלארגוני זכויות אדם מותרת השהייה בקרבתו ואפילו לצלמו. מי יודע אם דובר צה”ל החדש יסכים לתת לנו (באותו ערב פוטר דניאל הגרי מתפקידו), אבל צריך לבקש מהיועצת המשפטית שלנו להשיג מסמך כזה. המצב מקצין והולך מבחינת יחס החיילים במחסום ומפקדי הגזרות. את המינהל האזרחי, שפעם היה יכול להסביר טלפונית שמותר לנו לצפות ולתעד, אי אפשר יותר להשיג.
תיאור מיקום
מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד. במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
Anat Tueg06/03/2025ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat Tueg06/03/2025אל ח'דר: ילדי משפחת דאדואה שביתם מועמד להריסה
-
מחסום הקונטיינר / ואדי נאר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ואדי נאר ("הקונטיינר", "הקיוסק") – מחסום לכלי רכב בשטח B המאויש בקביעות - ממזרח לאבו דיס בין סוואחרה א שרקייה לבין בית לחם ובנותיה. שולט על תנועת פלסטינים בין צפון הגדה המערבית לדרומה. כולל מסלולי נסיעה, כבישי גישה, דוקרנים, רמזורים ושלטים. אין מעבר להולכי רגל. פתוח 24 שעות ביממה והבדיקות בו אקראיות וכן תלויות התראות ביטחוניות. המחסום נמצא בשטח פלסטיני, ומאפשר ניתוק בין צפון הגדה לדרומה בשעת הצורך. ב-2015 שופצה הדרך המובילה מעזרייה לבית לחם, וכן גם העלייה התלולה והצרה למחסום ואדי נאר, שנסעו בה בשני הכיוונים! המחסום הארעי שופץ והורחב, ותנועת הולכי רגל בו נאסרה. מ-2016 הופנתה התנועה הנוסעת מדרום הגדה לעזרייה לכביש חד סטרי בסמוך לקידר הדרומית. משמרות מחסוםווטש מבקרות במחסום מרוחק זה מפעם לפעם. (מעודכן ליולי 2017)
-
