בכביש 55 מיד אחרי הגשר עבודות גמר של כיכר קטנה חדשה.

12:40 עזון. זמן רב, אם בכלל לא ראיתי את עזון הומה כל כך. מכוניות בכל בצבעים והגדלים מפלסים דרכם לתוך העיר. השערים, צבועים מחדש בצהוב ובכתום פתוחים לרווחה וניכר שהאזור נוקה לאחרונה. גם הרחוב הראשי עמוס. קבוצות של בנות ובנים (בנפרד) בתלבושות בית ספר גודשים את הרחובות והקטנים יותר, את חנויות המכולת, לקניית הממתק של תום הלימודים. חניות כפולות מקשות על התנועה ועשרות אנשים ללא מסכות מתגודדים בקבוצות קטנות. חברנו ח’, מנכ”ל העיריה יצא לפרישה מוקדמת, אשתו חלתה בקורונה ואף אושפזה כמה ימים. הוא עוסק במשהו הומניטרי, בהתנדבות. ביקור קצר אצל ז’ לקניית שמן.

13:50 מחסום חבלה.  שעות פתיחה 13:40-14:05. השער פתוח לרווחה, לאורך הדרך מכביש 55 חולפים על פנינו כמה מכוניות ומשאיות. האזור מתרוקן מהר. בסוף מגיע איש מכיוון חבלה, ואשה עם שקית גדולה על ראשה מלאה מכלי פלסטיק ריקים. הם נפגשים ליד החיילים הבודקים ושניהם ממשיכים לכיוון המשתלות. החיילים סוגרים את השער. נכנסים לרכב למחסום הבא. אנו חוזרות לביקור קצר אצל ע’. בדרך מתברר שהאישה רצתה להגיע לחבלה, אבל לא נתנו לה לעבור. האישור שלה הוא רק למחסום אליהו… אמרה ללא כל כעס. כבר לא יכולתי לשאול את החיילים למה לא נתנו לה לעבור לחבלה במקום לשלוח אותה לדרך הארוכה. ע’ סיפר שהכל השתנה באזור, הוא כבר לא עובר דרך חבלה, פתחו שער חדש דרומית לקלקיליה.