המטרה הייתה לברר שוב את הדרך אל המחסומים בית אמין (1447) ועזבת סלמן (1419), לאחר שבפעם הקודמת שפקדנו מחסומים אלה מכיוון ישראל, נאמר לנו ע”י המפקד שאסור לנו להשתמש בכביש המערכת, ואנחנו יכולות לערוך תצפיות “בצד האדום” כלומר הכפרים הפלסטיניים.

15:00 עברנו בעזון (אצל מיודענו ז’) והמשכנו דרומה דרך ת’ולת’. בצומת המזלג עם השילוט, פנינו ימינה והמשכנו בכביש דרך כפר בדא עד שהגענו לעזבת סלמן. פנינו דרומה וראינו את הגדר ואפילו את מחסום הצמוד לבתי אורנית, אך בפעם הראשונה, לא את הדרך המובילה אליו.

פנינו צפונה, לשער “עזבת סלמן” (1419), הנמצא בכפר ג’לוד, ומצאנו שני פלסטינים צעירים עם מכונית ועם מריצה ועליה שק גדול של חומר בניין. החיילים הגיעו ב-16:15 פתחו את השער, הפלסטינים העבירו את השק לצד השני, חזרו למכוניתם ונסעו.

נסענו שוב דרומה, ומצאנו את הדרך למחסום “בית אמין” (1447) שמספרו לא מופיע ברשימה האחרונה של שעות הפתיחה. סימן היכר: ערימת אשפה עם סימני אפר בפינה הדרומית. המחסום כבר היה פתוח ובדרכנו אלין הדרך העפר התלולה והצרה כבר נתקלנו בכמה רכבים. עד לכאן צריכים היום להגיע תושבי עזון עתמה מאחר ששער אורנית הקרוב עליהם נסגר ואין כוונה לפתחו שוב.

היו שם גם שני צעירים עם מכוניות לבנות המסיעים את אלה הבאים בכביש המערכת ברגל, או מקבלים טרמפ, מאדמותיהם באורנית כדי לחזור לעזון עתמה. כך מתגברים בעלות גבוהה של כוחות, זמן ומזומנים על התעללות שרירותית של הצבא.

הסענו תושב בית אמין שעבר במחסום לכפרו וחזרנו דרך סניריה, בידיא וחארס לכביש 5.