חזרה לדף חיפוש דוחות

ענאתא-שועפאט, שיח’ סעד

צופות ומדווחות: רחל מ., מיכאלה ר. (מדווחת)
05/02/2015
| בוקר

 

6:20 שיח’ סעד

 

פרויקט בניית המחסום נראה בשלבי סיום, אך עדיין אינו מופעל. בדיקת העוברים נעשית מעמדה שמיקומה נראה זמני במורד המתחם, קרוב ליציאה ממנו. בשעה זו מעטים העוברים והבדיקה מהירה. כשמגיעים מספר אנשים בו זמנית, המג”בניקית עומדת על כך שייגשו לעמדה “וואחד-וואחד”.

 

בשעה שש וחצי מתחילים להגיע ילדים קטנים וזרם העוברים גובר.

אלא שאז, אויה, מבחין בנו מאבטח שישב בתוך העמדה ועד אז נראה משועמם למדי, משחק בכובעו הססגוני. חדור מוטיבציה הוא מתחיל לצעוק עלינו. אנחנו לא זזות ולא מגיבות, ואף לא מתקרבות אליו לפקודתו. הוא יוצא מהעמדה חמוש בנשקו בשפת גוף מאיימת ומזעיק לעזרתו עוד מג”בניק. הלה אומר שהוא “מבקש בנימוס” שנתרחק, שנצא מאזור המחסום שהוא שטח צבאי. אנחנו עונות בשקט שהמחסום אינו שטח צבאי אלא מתקן אזרחי ומותר לנו לעמוד בשוליו. הוא מאיים (“בנימוס”?) שיקרא למשטרה. איננו זזות. בדיוק אז מגיע ג’יפ ומיד מוזעק ממנו עוד מג”בניק, הפעם אינו מנסה להרחיק אותנו אך בטון תקיף מתריע בנו שלא נתקדם. לא התכוונו.

 

בינתיים זרם העוברים גובר בתגבורת ילדי בתי הספר. המאבטח (!) [אין למאבטחים סמכות לבצע בדיקה כלשהי כלפי אזרחים! הם מועסקים ע”י חברת אבטחה פרטית ואינם שוטרים או חיילים] עוצר אותם. עוברים מנסים להתערב ואומרים שהם מכירים את הילדים וכולם תלמידים. המאבטח מאיץ בהם להתרחק ואף אוחז במרפקו של בחור, שמוחה על כך בתוקף. כמעט מתפתחת תקרית אלימה. אז נחלץ לעזרת המאבטח אחד המג”בניקים, וכיוון שאי אפשר בלי כלום, הוא בודק את ילקוטי הזאטוטים, אך מניח לכולם לעבור ללא דרישה לראות קושאן.

המג”בניק מגדיל לעשות כשהוא מזיז מחסומי מתכת ויוצר מעבר צר. עומדים מג”בניק, מג”בניקית ומאבטח ועוסקים בהכוונת העוברים לעבור בין שני מחסומי המתכת. למה? ככה! כי הם יכולים.

ביציאה מהמחסום, באופן פומבי עד בוטה, מתעטף מג”בניק נוסף בטליתו ומתפלל לאלוהיו בקולי קולות. אפילו חבריו מתמוגגים מהמחזה.

 

מחסום שועפאט

 

רחבת ההסעות הומה כתמיד. פקק תנועה של רכבים משתרך מהמחסום עד הכיכר שמול הרחבה.

לדברי ס’, בג”ץ נתן 60 יום למתן תשובה לפתרון בעיית המים בשכונה.

 

בדרכנו אל מחסום הרכבים, אנחנו ועוברים נוספים מוסרים את תעודותינו לבדיקה לחיילת שאוכלת ארוחת בוקר.

 

במחסום הרכבים מהומה רבה. צפירות חסרות סבלנות. מג”בניקים ומאבטחים משוטטים במחסום ולא ברור מה מעשיהם שם. 3 עמדות בדיקה פעילות ונתיב אחד מוקצה למעבר אוטובוסים המסיעים תלמידים. לרוב הבדיקות ענייניות, אך אין די בכך בשעת עומס זו.

 

גם כאן ניגשת אלינו מג”בניקית ומתעניינת במעשינו. מיד אחריה מגיע מג”בניק שלא מסתפק בשאלות, אלא מיד מנסה לגרש אותנו. אנחנו עומדות על זכותנו לעמוד במקום בו בחרנו והוא נסוג בו.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

  • מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

      מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

      .

      ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
      Anat Tueg
      05/02/2015
      ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
  • מחסום שיח' סעד (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

      מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

      תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

      החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

      (מעודכן לנובמבר 2019)

       

      ירושלים: חסימה בכביש 398 בדרך לדרום הגדה
      Anat Tueg
      Jul-9-2025
      ירושלים: חסימה בכביש 398 בדרך לדרום הגדה
לתרומה