מחסומי ענבתא, ג’בארה, א-ראס, יום חמישי אחה”צ, 3.8.06צופות: יהודית ל., הגר ל. (מדווחת)ענבתא16:55 הגבלת מעבר: מניעת מעבר לתושבי נפות שכם וטול-כארם בגילים 16-30, תושבי ג’נין מנועים בכלל ממעבר.המחסום פעל היום, לדברי החיילים, החל מהשעה 14:00. הכביש הורחב, אך בשלב זה ההרחבה היא ע”י כורכר והאבק מכסה את כולם עם כל מכונית שעוברת. בשלב זה תור היציאה מטול-כארם אינו ארוך כל כך (כ-20 מכוניות) ומתקדם מהר יחסית. לעתים החיילים מסתפק בשאלה, לעתים בבדיקת ת.ז. רק של הנהג, ורק לעתים יותר מועטות נבדקות ת.ז. של כל נוסעי המכונית. בדיקת כלי רכב אורכת כ-2 דקות.מכוניות נכנסות אינן נבדקות בכלל. החיילים אינם מאפשרים כניסת מכוניות ישראליות לתוך טול-כארם.לדברי מפקד המחסום – המחסום פתוח ופועל 24 שעות ביממה. 17:15 – אנו עוזבות לא-ראס. ג’בארה17:20 עבודות סלילת הכביש נמשכות, הכניסה לכפר כמעט חסומה לגמרי. אין בכלל פלסטינים במחסום. אנו רואות תושבים ישראליים ההולכים ושבים מביקור קרובים בטול-כארם. שער 753 (שער הילדים) פתוח ואינו מאויש בחיילים.א-ראס17:25 מעט מכוניות מכיוון טול-כארם או אליה. כל האיזור מכוסה באבק לבן, תוצאה של עבודות הכביש הנעשות במקום. 5 מעוכבים – פועלים אשר שבו מעבודה בישראל ואין בידיהם אישור. חלקם ממתינים בשמש כבר כמה שעות לדבריהם. טלפון למוקד ההומניטרי עוזר כנראה לשחרר אותם מוקדם יותר [אנו שומעות את מפקד המחסום מסנן לחייל “תתחיל לשחרר אותם לאט לאט”, אחרי כמה דקות אנו מקבלות טלפון מהמוקד “קיבלנו דיווח ממפקד המחסום כי כולם כבר שוחררו” למרות ש”כולם” עדיין יושבים בשמש. עוברות עוד כמה דקות והחייל מתחיל לשחרר בטפטוף ממושך. רק אחרי כעשרים דקות משוחרר האחרון. לידיעת המתענינים באמינות דיווח מפקדים בצה”ל].שני אחים מכפר מדמה (ליד בורין) חוזרים מעבודה בפרעון, לדבריהם. לאחד האחים חסרים כמה חדשים כדי להיות בן 30. למרות מאמצינו לא איפשרו את מעברם הביתה (דרך פונדוק לכביש 55 משם לכביש 60). תשובת היחידה למוקד היתה “שיסעו דרך הכפרים הצפוניים לשכם”, תשובה האומרת – לא ניתן להם להגיע הביתה אלא בדרכים עוקפות מחסומים.אדם עם מטען ביצים מבקש להכנס לכפר ג’בארה ומסורב. מענין שדווקא בעניינו התלבט מפקד המחסום ואיננו יודעות אם בסופו של דבר איפשר את מעברו, בעוד שמניעת שובם של אנשים קשי יום לבתיהם בג’יפטליק לא עורר אצלו כל היסוס.