31.5.24-1.6.24  פאריסייה משמרת ליווי ונוכחות מגינה

יום שישי 31.5.24
אני ובועז הגענו בשעה 19.30, הילדים והמשפחות שעמדו לישון פגשו בנו.
הגברים הרועים עם מספר ילדים גדולים עברו שלושה ימים קודם לעין סכות.  זהו אזור ממול התנחלות שדמות מחולה אחת ההתנחלויות האלימות, שקלטה נוער גבעות ואברכי ישיבה. באזור יש מעין מים זורם ובזכותו עשב רב צומח מסביבו. למקום זה א’ היה עובר מדי שנה בעונת הקיץ לרעות את עדרו, אך בשנה שעברה הוקם מאחז ליד או בתוך שדמות מחולה, ודייריו נערי גבעות תקפו אותו ואף שברו את ידו כאשר רעה לתומו. בינתיים גם עין סכות, שגודלו כגודל הסחנה ואנשים רבים, יהודים ופלסטינים  נהגו  להגיע ולשחות, גודר על ידי חברת המים הישראלית מקורות. כנראה מנתבים את המים בצינורות להתנחלויות הסמוכות וייתכן גם שמתכננים להקים שם שמורת טבע מסודרת ליהודים בלבד במסגרת עידוד התיירות לבקעה והגדה.

למרות זאת העדיפו הרועים להשאיר את משפחותיהם בפאריסייה  ולצאת לרעות קרוב למעין כדי לחסוך בעלויות המים הגבוהות שהם קונים (פי 5 ממחיר קו”ב בישראל) ולהסתפק כל עוד אפשר בעשב טרי במקום לקנות חציר.

ביומיים הראשונים הם הקימו מכלאה לכבשים וישנו בעגלה. סברו שלא יזדקקו למלווים. אך בבוקרו של שישי, לא לגמרי במפתיע ,הגיעו נערים מתנחלים על טרקטורונים והחלו לזרוק אבנים לעברם. למזלם שהו שם מתנדבים שבאו לבקר והם הבריחו את המתנחלים.

הרועים א’ וב’  הגיעו כשהיינו שם כדי להביא את החלב שחלבו מהכבשים שאותו בבוקר יאסוף אחיהם מטובס. הם ביקשו שנבוא לישון בלילה ונלווה אותם. לצערנו היינו רק שניים ולא יכולנו ללוותם, אך למחרת כבר ייעדנו מלווים ליום מלווים לשעת הלילה .

 הלילה עבר בשקט וכל מה ששמענו היו קריאות התרנגולים משתיים לפנות בוקר..

יום שבת 01.06.24

בבוקר הגיעו המלווים הנוספים. שלושה מתוכם, בועז קאי ודודי, יצאו ללוות את נ’ באזור התנחלות בקעות ושהו שם משש וחצי ועד עשר וחצי. המרעה עבר בשקט ובשלווה בשדה תבואה השייך לנ’ והמתנחלים כלל  לא נראו באותו בוקר.
שלושה אחרים, אפי, נתי ועמיר, יצאו בשבע וחצי עד אחת עשרה ללוות את המרעה בעין סכות. הם רעו באזור הנחל וגם שם עבר המרעה בשקט ובשלווה

פאריסייה לכאן הגיעו ארבעה מלווים, יעל, בוריס, אפרת ואקסל, שהעבירו  לילדים סדנה לבניית שרפרפים, גם למען היצירה וההעסקה וגם כדי שלילדים יהיו כסאות משלהם. הם ניסרו  את העצים מראש ובמקום הרכיבו עם כל הילדים שם שרפרף לכל ילד . הילדים ישבו במעגל ברוב קשב וסקרנות בלי שהיה צורך להעיר. כל אחד ואחת מהם פעל על פי  ההוראות – שייפו את חלקי העץ בנייר זכוכית, צבעו בצבע מיוחד את המושב, הבריגו והרכיבו בהדרכת המלווים את השרפרפים השלמים, הטביעו בהם

כולנו נהנינו, הילדים והמבוגרים וגם האימהות שישבו איתנו והכינו עלי גפן ממולאים. עם הסיום בשעה 12.00 כל אחד פנה לביתו עם השרפרף שבנה.

כל החוזרים מהמרעה נחו בפאריסייה עד למרעה אחה”צ. הוזמנו לאכול ארוחת צהרים טעימה מלווה בכוסות תה וקפה. ב-15.00 ועד 17.00  יצאו שלושה מלווים לרעות עם נ’ והשאר נשארו בפאריסייה לנוכחות מגינה ולמקרה אזעקה בעת התראות.

עם הגעת משמרת הלילה לפאריסיה ב18.00 עזבנו.

מי ייתן וירבו ימים כאלה.