צומת חמרה: חיילים ומתנחלים עיכבו אישה עם שלושה ילדים קטנים
יצאנו למשימות הליווי בבקעת הירדן על אף המלחמה באיראן, שפרצה יומיים קודם. נסענו בהרכב חסר. חלק מהמלווים נאלצו לבטל בגלל דאגת משפחותיהם.
הכבישים היו כמעט ריקים. חשנו מחויבים ולו במעט לתת ביטחון לאלה שהמתנחלים עלולים במצב הנתון להתנכל להם דווקא בימי ההיבריס והאופוריה הישראלית, שרק החלה. בדרך, בשמים, מראה ‘מרהיב’ של שובלי טילים וכתב”מים מתפוצצים ( אודה – גם בנשמתי יש חלק פאשיסטי שאוהב פעילות מלחמתית).
הצלחנו יחד עם מי שנשאר ממשמרת הלילה לעזור לכל הרועים שביקשו ליווי.
ליווינו את רועי אל-פארסייה בעין א-סכות ואת ש’ מאל-פארסייה אל-חמאיר לשדות השלף של התירס והחיטה שחכרו. שמחנו על כך שהכבשים מלחכות בהנאה ואין להן מושג מהמתרחש בקרב בני מין ההומו סאפיינס שאינם מקבלים שכולם נבראו בצלם.
גם פ’ מעין אל-חילווה קיבל ליווי לתוך ההרים, שם הבקר שלו נהנה ממעט עשב ירוק. בסיום ירדו המלווים אתו למעין שהיה די ריק ורוו להנאתם ממימיו ללא כל הפרעה.
ובאל-פארסייה שהו מספר מלווים לנוכחות מגינה (שהייה מסביב לשעון עם משפחות הרועים) וגם שם לא נרשמה כל הפרעה אפילו לא של כטב”ם או טיל.
ב 10.00 כשהתפנינו ממשימת הליווי, נסע צוות אחד ללוות את מ’ מברדלה שהשקה את שדותיו על מנת שהיבול ימשיך לצמוח.
במרחק מלחמה וברגעי הבוקר שלווה ירדה על בקעת הירדן, מתנחלים שהו בביתם והרועים והחקלאים ניצלו את השקט הרגעי כדי להמשיך להאכיל את עדריהם לפרנסתם ופרנסת משפחותיהם.
אך לא לעולם חוסן!
ב 14.00 קיבלנו קריאה מנ’ מיודענו הרועה מאל-מקסר, שמזמן לא ביקש את עזרתנו. הוא הודיע לנו שבצומת חמרה הוא רואה אישה עם 3 ילדים קטנים, אחד מהם תינוק בזרועותיה. האישה עומדת בשמש מוקפת בג’יפים צבאיים ובטנדרים של מועצת הבקעה כשמכוניתה הפוכה.
שתיים מאיתנו נסעו במהירות לעבר המקום. הן ניגשו אל החיילים ושאלו למה ומדוע עוצרים את האישה. החיילים הדפו ודחפו אותן ואמרו להם לא להתקרב כי זה שטח צבאי סגור. החיילים האלה היו כנראה כיתות כוננות מהיישובים הסמוכים שחוילו באותה שבת ומבחינתם הם אינם חייבים לנו דין וחשבון. התקשרנו באמצעות אחד מחברנו למת”ק ולצבא והאישה שוחררה. היא עמדה כך באמצע הכביש עם שלושה פעוטות.
שתי נשות הצוות נגשו אליה. התברר שהאישה מסאנור ליד ג’נין וכנראה רצתה לחזור הביתה. מחסום חמרה היה סגור, היא ניסתה בדרך לא דרך לנוע והחיילים חשדו שהיא מחבלת.
התקשרנו לנ’ והוא שלח בני משפחה שלו שהפכו את המכונית למצב נסיעה ועזרו לאישה לחצות שביל עפר בדרך לביתה בסאנור.
ב 17.00 בעין אל-חילווה, כשרוח קלה מתחילה לנשוב ברחבי הבקעה, ירדו ילדי משכיות ונעריה בחולצות שבת לבנות כדי לבצע את טקס ההתנכלות השבועי הקבוע. הפעם הגדילו לעשות, הילד שנראה כבן 10 עם חברו בן ה-14 פנו אל ק’ בהאשמה שהוא הוריד והשחית את דגלי ישראל שהם תלו תחת כל עץ רענן ובפתח של כל יישוב פלסטיני של רועים. הם הקטנים הללו כבר למדו ושיננו את דבר הוריהם הגדולים ואיימו על ק’ שאם יעז עוד פעם לעשות זאת ידאגו לתלות מחדש ויקראו למתנחלים ולצבא לעצור אותם. אח”כ הם הצטרפו לעוד 10 נערים אחרים, שהגיעו מכיוון המאחז של בנצי . כולם ירדו אל ביתו של הרועה ס’ והסתובבו חופשי במתחם הפרטי כאילו בשלהם. הם גם ניסו לחדור לתוך הבתים, ותוך כך הקטן ביניהם מסביר לאחד המלווים שאם יש לו בעיות עם אשתו או בעבודה הוא מוכן לעזור לו לפתור אותם. המלווים חסמו את הנערים בגופם ולא נתנו להם להיכנס לבית המגורים של ס’. הילדים עזבו אחרי כמחצית השעה חצו אל עבר עין אל-חילווה ומשם עלו ברגל אל ביתם בהתנחלות משכיות .
כך נראה עונג שבת של ילדי בוקו חראם ממשכיות – התעללות וגסות רוח.
הלילה עבר בשקט למעט שני מופעי מלחמה של כטב”מים או טילים שחצו את שמי הבקעה בדרכם לישראל.
עוד יום של כיבוש חלף עבר לו …
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
ברדלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב גדול יחסית בשטח B בצפון הבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ומשפחות אחרות. הכפרים ברדלה וכרדלה הסמוך לו, יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה), הקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים מהבארות שלהם, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב). במשך השנים, מקורות הפרה את ההסכם הפחיתה את המכסות באופן חריג (מ-240 קוב לשעה עד ל-100 ולעתים 40 קוב), והעלתה את המחיר לפחות פי ארבע. התושבים סירבו לשלם, והרשות שילמה עבורם (2018). בשלהי 2024 הצבא החל לסלול כביש חדש סביב כרבלה וברדלה. לפי התוכנית הכביש יקיף את כרבלה הדרומית ואת ברדלה מצפון וממערב, ולבסוף יפנה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את ברדלה מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו, כי תושביו לא יוכלו עוד להגיע לעבד את אדמותיהם בגלל האיסור להתקרב או לחצות את הכביש. חברותינו לא יכלו לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. (2025).
Rachel AfekApr-9-2026סמרה. נערי הגבעות בפעולה
-
מחסום חמרה (בקעות)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בבקעת הירדן המונעים מהפלסטינים תנועה חופשית בין הבקעה לגדה. נמצא בצומת הכבישים 57/578 מדרום מערב להתנחלות בקעות. המעבר מותר רק לבעלי אישורים מתאימים.
קראו על על בקעת הירדן, תושביה והטרנספר השקט המתבצע בה
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-