קלנדיה - בוקר חורפי, קר וגשום. מעט פועלים יוצאים לעבודה.
בוקר חורפי ביותר, מזג האויר משפיע על כמות העוברים
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. מזג האויר חורפי ביותר. קר מאוד וגשם יורד. שקלנו לבטל את המשמרת ולמעשה הגענו רק מפני שמוחמד, החולה מהבקעה, צלצל והודיע שהוא זקוק להסעה להדסה. התעטפנו במעילים, כפפות, צעיפים וכובעים ותחת המטריות התקדמנו מהחניה לכיוון המחסום, נאבקות ברוח המאיימת להפוך אותן.
בצד הפלסטיני כצפוי אין כמעט תורים. מזג האויר גורם לכך שכל מי שעובד בבניה, כבישים וכל עבודה הנעשית בחוץ, נשאר היום בבית. גם מוכר הבייגלה לא הגיע. דוכן הפלאפל כאן, אך התפנה מוקדם מהרגיל. בינתיים לאורך כל המשמרת שלנו נותרו הקרוסלות שבקצה המכלאות פתוחות וכל מי שבא עבר מייד אל עמדות הבידוק. 5 העמדות היו פתוחות והתורים לפניהן קצרים. פעם אחת בלבד סגרו את הקרוסלות לדקה או שתיים, ואח”כ פתחו והותירו אותן שוב פתוחות.
הקור מקפיא. כשהגשם פסק יצאנו החוצה וראינו שמעל בנין גבוה במחנה הפליטים קלנדיה הוצב שלט ניאון גדול. הניגוד בינו לבין הסביבה – החומה ומגדלי השמירה – משווע…
בכניסה למחסום ניצב דוכן קיוסק חדש. מפעיל אותו מוחמד, אחיו של אימן. כעת הם מפעילים גם את הדוכן הזה וגם את הדוכן המשוכלל יותר ליד החניה. קנינו כוס תה כדי להתחמם קצת וחזרנו לסככה.
ב-6:45 הגיע מוחמד והצטרפנו איתו לתור. המעבר היה זריז, פחות מ-10 דקות. בדרך חזרה לרכב שוב נאבקנו בגשם שהתחדש וברוח. מוחמד מצונן וזה מאוד מסוכן בשבילו, כי המערכת החיסונית שלו הרוסה בעקבות הטיפולים נגד הסרטן. הורדנו אותו בהדסה עין כרם ונפרדנו באיחולי החלמה מהירה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-