קלנדיה - החיילים הרסו דוכנים של פלסטינים
כשניצה שלחה את הלינק לכתבה שמתארת את הפרעות שחוללו חיילים בסביבות מחסום קלנדיה:
קראתי ומשהו בי הדחיק את הפרטים.
גם כשהגעתי וסיפרו לי שבצד השני, המזרחי של המחסום, הרסו דוכנים, שום דבר לא הכין אותי למראה החורבן ששוב היכה בע’ ומשפחתו.
מה שהיה עד לפני ימים אחדים דוכן הפירות המהודר שפרנס את ע’ ואשתו, שלושת ילדיהם ואת הוריו וילדיהם הקטנים גם, הוא עכשיו ערימה של פחים זרוקים בצד הדרך. 
“תשע או עשר פעמים שהרסו לנו”, אמר לי א’ שהיה במקום ההרס ושעל לוח עץ העמיד כמה ארגזים עם כמה פירות למכירה.
הדוכן הזה אינו היחיד שנפל קורבן למלאכת ההרס של הצבא. האזור כולו זרוע פחים, שרידי דוכנים, פירורי שאריות פרנסה.
אדם שעמד מרחוק והביט בי מראש גבעה הניף יד לברכה ובשפת סימנים, שפה ללא מילים, הצמיד את שורשי כפות ידיו המונפות אל על כאומר: אותי הם עצרו.
במבואה למחסום, במקום בו איש אינו יכול לסגת או להתחמק התמקמו ציידי האדם. הם עצרו את השבים מיום עמלם וחיפשו האם מי מהאנשים והנשים עברו בבוקר בלא שיהיה בידו אישור מעבר.
ריח כבד ומחניק של אנכרוניזם נודף מהמותג “משמר הגבול”,
יחידה שהמשרתים בה הם ספק חיילים ספק שוטרים.
מה שהוקם כיחידה צבאית ב- 1949 בשם “חיל הספר”, שינה ב-1950 את פניו ואת מהותו ל”משמר הגבול” והוכפף למשטרה.
התוצאה היא יחידת כלאיים, מין שעטנז משטרתי צבאי בעל סמכויות מפליגות, יחידה שאינה משמר וקשר לגבול אין לה.
הדבר דומה ל”משמר הלאומי” בארה”ב שאין לו דבר עם שמירת הלאום והוא לא יותר ממיליציה שמבצעת את גחמות השלטון.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-16-2025קלנדיה: פירות הקיץ
-
