קלנדיה: השגרה השתפרה, אבל השירותים לא זמינים...
06:15 רבים כבר יצאו מן המחסום בצד ישראל ועוד רבים המשיכו לזרום החוצה, ורבים מהם מקבלים את פנינו בחיוכים.
מוכר הבייגלה נכח בצד הפלסטיני (לפחות במזג האוויר הקייצי הבוקר לא היה קשה לו לעמוד בחוץ), אך הוא סיפר לנו כי לא הרשו לקיוסק הפלפל להיפתח במקום. אנו תוהות מה יעלה בגורלו בחורף.
בכביש הראשי לכיוון ג’בר הוקמה מחיצה בין נתיבי התנועה בכוונים השונים. עולה רושם כי הדבר הפחית את הבלגן בקטע כביש זה, אך הקשה על הולכי רגל לחצות אותו. צעירים בריאים מדלגים מעל למחיצה ורצים ישר למחסום. אחרים חייבים ללכת מסביב.
(ואנו חושבות כמה קשה יהיה למוכר הבייגלה הזקן לדחוף את העגלה שלו). אם כי הכל היה נינוח, וקצב הבדיקה סביר, תור המכוניות היה ארוך מאוד. התנועה מכיוון רמאללה התאפיין בבלגן הצפוף הרגיל.
בתי השימוש שוב נעולים, על אף שאור דלק בפנים. כמה אירוני ומר. השלט מטעה מאוד.
המצב היה כה שקט שנכנסנו למחסום בשעה 07:00. שתי נשים נתקעו לפניניו בתחנת בדיקת התעודות, מחפשות את המסמכים הדרושים. לבסוף נאמר להן לחכות עד לשעה 08:00.
שוטר מנע כניסת אדם שלא היה לו היתר.
בסידור החדש של המחסום, השוטר ונציגי המת”ק נמצאים במגע ישיר עם האנשים שעוברים, במקום להימצא מאחורי גדר כמקודם. כנראה שהסיבה היא שכולם כבר עברו בדיקת תיקים וסריקה אישית בטרם היגיע לתחנה הסופית של בדיקת תעודות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-



