קלנדיה - חולה אנושה חצתה את המחסום אך לרופא המלווה לא אישרו לעבור איתה
ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה,
יום לזיכרון ולא להשוואה, בין חסימות התיל והבטון, במציאות של סלקציה ושל אנשים שנעלמים כלא היו.
גוף חסר תנועה של אישה מונשמת טולטל והועבר בין שני אמבולנסים במרכז מחסום הרכבים.
צוות רפואי מהגדה הביא את האישה וצוות רפואי ממזרח ירושלים קלט אותה.
עם גמר נוהל גב-אל-גב, חמושים צבאיים וחמושים אזרחיים פשפשו בתיקי האישה ורק כשהיה ודאי מעל לכל ספק שהאישה וצרורותיה אין בהם כדי לסכן את בטחון המדינה, הורשה האמבולנס להוביל אותה הלאה משם.
אל האישה היה צמוד רופא מהגדה שדאג שלא יקרוס מכשיר ההנשמה ולא יקרסו חיי האישה, אבל הרופא לא רשאי היה להמשיך ודאוג לה מעבר לקלנדיה ונאלץ לעזוב את החולה ולשוב על עקבותיו.
למה?
- כי כמו שאמרתי וכתבתי וצעקתי עשרות אם לא מאות פעמים, במקום הזה חיי בני אדם אינם בראש סדר העדיפויות, קודמים להם הנהלים שעל פיהם ורק על פיהם מתנהל המקום, ומי שלא צויד מבעוד מועד באישור לחצות את הקו בין הכאן לשם לא רשאי להמשיך במלאכת הצלת חיי מי שבאה מהשם.
ליד מחנה הפליטים, בין מכרים ישנים וחדשים הסתובב חסר מנוחה מכר משכבר שסיפר שבמוצ”ש סאמי בן דודו נסע עם חברים, ע”י גוש עציון חיילים עצרו את הרכב, בדקו לכל יושבי המכונית תעודות, אחרי זמן מה החזירו את תעודות הזיהוי לכולם מלבד לסאמי שעליו פקדו לצאת מהמכונית, אזקו אותו ולקחו אותו בלי למה וכמה או לאן.
מאז שסאמי נעלם/נחטף, המשפחה אינה יודעת את נפשה ולא מה עלה בגורלו.
יצרתי לבן הדוד של סאמי קשר עם המוקד להגנת הפרט שהבטיחו לפעול ולידע את המשפחה. ימים יגידו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-