קלנדיה, יום א’ 1.11.09, בוקר
06:00 קלנדיה – תור ארוך עם שני ראשים שמתפתל עד לכביש שמעבר לאולם הכניסה. נמצאים שם כבר ארבעה חברי ה- EPPI מהקבוצה החדשה.
השטח שלפני המעבר ההומניטארי הולך ומתמלא בנשים, תלמידים, בני 60 ומעלה. אחרי כחצי שעה מגיעים אנשי המת'ק ו"מזרימים" פנימה את העומדים בתור. מקפידים יותר מתמיד שהנכנסים בתור הומניטארי אמנם זכאים. פותחים את השער הזה רק ל- 6-7 אנשים בכל פעם, כך שקבוצת האנשים בתור זה נשארת מעובה וגדלה.
התור לקרוסלות נפתח מידי כמה דקות ומעמיס עוד ועוד אנשים לתוך הרחבה בדרך לחדרי הבדיקה.
ילדה קטנה כבת 7 בתלבושת בית ספר מפוספסת ירוק לבן עם תיק ורוד עם כתפיה מנסה להיכנס לתור הגברים, הם נדחפים ולא נותנים לה להיכנס. היא עומדת וליד הגדר ובוכה. המראה הזה של הילדה הקטנה ליד התור של הגברים הנדחפים הוא בלתי נסבל, לחשוב שקטנה כזו תדחף בין על הגברים כדי להגיע לבית הספר בזמן. אני לוקחת אותה לתור ההומניטארי, אלא שגם זה איננו מקום לילדה בת 7. אני דוחפת אותה לפני ומלטפת אותה בכתפיה ומנסה לתפוס את עיני פותחי השער, אך לפנינו נדחפים עוד עשרות אנשים, ביניהם עוד ילדים. אשה אחת לוקחת חסות על הילדה. לקח עוד 3 פתיחות של השער עד שהקטנה הזו עברה ואז היא הגיעה לתור הענק שלפני חדרי הבדיקה ואבדתי אותה.
שתי אמהות עם תינוקות על זרועותיהן עומדות לפני השער ההומניטארי כדי להשגיח שילדיהן עברו בשלום את ההשתדלות ההומניטארית הזו של מדינת ישראל. מרמאללה הן צריכות לבוא עם תינוקותיהן כדי להשגיח. ומה תעשינה כשירד גשם ויהיה באמת קר?
יש מקום לפנות לגורמים המחליטים כדי שייפתח שער מיוחד לילדים הקטנים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-