קלנדיה, יום א’ 4.11.12, בוקר
5.30 : התור צפוף ועמוס לעיפה עד לחניה. החילת האחראית על פתיחת הקרוסלות מנמנת על השולחן, מתעלמת מאתנו, ולא מגיבה לבקשתנו. לאחר שצלצלנו למת"ק ובקשנו לזרז את הבידוק בשרוולים נעננו שהדבר יבדק, דבר לא נעשה והמעבר המשיך לזחול (בבדיקה פרטנית המעבר מקצה התור לקח 55 דקות!!!!).
6:00 : מגיעה החיילת המחליפה בלווי מאבטח, כאן המצב הורע; אמנם זו לא נמנמה, אולם היא היתה עסוקה בארוחת בקר (משהו בפיתה) וכשבקשנו ממנה לפתוח את הקרוסלות ביתר תדירות, נעננו בזלזול. זו צורחת ברמקול ומודיעה שיש 5 נקודות בידוק – הודעה לאנשים שיום יום, שנים עוברים במחסום וכמובן יודעים שיש נקודות בידוק, אנו לא יודעות האם החיילת מתלוצצת או לא. המאבטח מסביר לנו שהערבים אולי לא יודעים וצריך לעזור להם ולהסביר להם שאכן יש 5 נקודות בידוק. לידו שוטר מתפלל בשלווה שחרית אישית אינטימית שלו. החיילת מעשנת או אוכלת או צועקת ולפעמים "מזרימה". קצין מת"ק מאבד סבלנותו איתנו ואחרי שנראה לנו שהשער ההומניטארי סוף סוף יכול להיפתח לכמה נשים זקנות ואומר לנו "מה הלחץ,הן יכנסו!!"
התור ממשיך להתארך כל פעם שמגיעה מונית נוספת עם פועלים. תחילה מחכים בשקט ואחרי כמה זמן המולה ורעש של צעקות. התסכול כי כולם רואים איך הקרוסלות מול 5 נקודות הבידוק כמעט לא נפתחות.
6:15 : ליד השער ההומניטארי נוצר תור ארוך, מחכים לקצין המת"ק .נכון שכל דקה אחרי השעה 6 בלחץ כזה נראית ארוכה מאד, ואכן הקצין הגיע וחיש מהר בדק שבתור ההומניטארי לא מסתתר פועל בן 58 שמקווה להתחזות לבן 60 ולעבור בתור פחות מסוכן לבריאות. גם השוטר מתרגל היום נוהל חדש: המאבטח צריך לדאוג לזה שבתור ההומניטארי יהיה רווח יפה בין אלה שמיד יכנסו לאלה שיחכו לנגלה הבאה. "מתסכל" שהפלסטינים לא משתפים פעולה.
בנסיונות שלנו לדבר עם הקצין (הרב סמל, שבתחילה עוד הקשיב לנו אבל בהמשך סרב להענות לנו) נעננו על ידי המאבטח כשציינו שהאיש מהמשטרה מתפלל כל הזמן במקום לדאוג לסדר, תשובו הייתה "מה אין זו זכותו של השוטר להתפלל, גם הפועלים פורסים שטיחים ומתפללים" הוא רק לא זכר שלהם יש המון זמן לחצות את מעבר הגבול האכזרי הזה.
7:30: התור התקצר סוף סוף, וגם בשער ההומניטרי עברו כמעט כלם. "הצוות" הכולל את החיילת, המאבטח, והרב סמל הגיבו לנסיונות ה"חינוך" של רוני, והמשיכו להסביר לנו שהטרוריסטים אחראים לבידוק ההדוק, והאחראים ללחץ (שלדברהם לא קיים) הם 20,000 הפועלים העוברים במחסום. על פי כל הנתונים שלנו לא עוברים יותר מ-2,000-2,500 איש כולל ביום א'.
התסכול שלנו של "מה מביא לנו המחר" כשילדים יום יום חווים את ההשפלה, הזילזול הדה הומניזציה הבוטה הזאת.
מתסכל, מיאש ועצוב מאד. נשאלת השאלה מה אפשר לעשות למנוע ימים כאלו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
