קלנדיה, יום ב’ 10.8.09, אחה”צ
נתניה ג., פיליס ו. ואורחת (דליה)
פיליס מדווחת
15:00 קלנדיה: כאשר הגענו למחסום ב-3 אחה"צ, מעט מאד אנשים המתינו לעבור וזמני המתנה היו קצרים למדי. שני מסלולים פעלו. אזור ההמתנה בסככה הצפונית הסריח משתן. השירותים במחסום סגורים ברציפות כמעט מאז נפתח הטרמינל למרות שאלפי אנשים עוברים דרכו כל יום (או כך עשו בעבר). בהתחשב בעובדה שמדינת ישראל מתייחסת לקלנדיה כמעבר גבול לכל דבר, או כך נאמר לנו, מפתיע ביותר שהיא לא מקדישה יותר תשומת לב למצב השירותים במקום.
בכניסה לאחד המסלולים במחסום ישבה על הרצפה אישה כבת 45. בן דודה עמד לידה. במשך שעתיים ניסו השניים להיכנס למת"ק כדי לקבל אישור מעבר לירושלים. בידם החזיקו פתק מבי"ח הדסה המאשר שבנה של האישה, בנאי במקצועו, נפל מהבית בהר אדר שם עבד ומאושפז במחלקת טיפול נמרץ בביה"ח. ניסיונם להיכנס למשרדי המת"ק כדי לקבל היתר נהדף ע"י החיילת במעבר שלא הייתה מוכנה להכיר בפתק מהדסה. נתניה דברה עם המעסיק של הבן שאמר לה לא להבהיל את האימא אולם בנה נפל מקומה חמשית ולא הייתה תקווה רבה שהוא ישרוד. נשאר רק לקוות שלא היה לחיילת שסירבה לשניים כניסה למשרדי המת"ק מושג מה היא מעוללת. אבל נראה שזה מעיד כאלף עדויות שהחיילים לא מתייחסים לפלשתינים כאל בני אדם ולא מקשיבים למה שהם אומרים.
לבסוף טלפנו לחמ"ל המחסום ובקשנו שיחברו אותנו עם נציג המת"ק (טירן). איך שהוא שמע מאתנו את הסיפור הוא שיגר אדם ללוות את השניים למת"ק ולסדר להם היתר כניסה. הם היו בדרכם לבי"ח תוך שעה (אך זה היה כמובן 3 שעות אחרי הגעתם למחסום). נקווה רק שהגיעו בזמן.
בינתיים, בילינו קצת בסככה הצפונית, מחתימות 2 פלשתינים על מסמכי בקשה לבג"צ להסרת "מניעה" שהדביק להם השב"כ על לא עוול בכפם. "מנוע" לא יכול לקבל היתר עבודה בישראל מטעמי ביטחון. התצהירים עליהם חתמו השניים ספרו שהם מפרנסים יחידים במשפחות גדולות (אחד מהם מפרנס משפחה המונה 24 נפשות), ושהם זקוקים נואשות לעבודה בישראל כדי להאכיל את כולם.
אחרי שגמרנו עם הניירת עברנו במחסום כדי לראות מה נעשה במחלקת הרכבים. בדרכנו פגשנו זוג, הבעל ישב בכסא גלגלים ולא היה יכול לעבור את הקרוסלות. אשתו ביקשה מהחיילים לפתוח את השער "ההומניטארי" ולשם שינוי, בקשתה נענתה בזריזות והזוג עבר תוך 5 דקות.
בדרכנו למחסום הרכבים פגשנו זוג נוסף – אישה מבוגרת מלווה בגבר יותר צעיר. האישה, המתאוששת מניתוח לב, הייתה בדרכה לעזה והביאה עמה מספר רב של חבילות ומזוודות כבדות. התגייסנו לעזור לה להעביר את כל חפציה דרך הקרוסלות עד היציאה מהמחסום וליווינו אותם עד שהגיעו לאוטו שהוביל אותם הביתה.
עזבנו את קלנדיה בשעה 5 ונסענו חזרה לירושלים דרך מחסומי ליל וחיזמה. לא היו תורים במחסומים אלה והתנועה זרמה
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
