קלנדיה, יום ג’ 20.9.11, בוקר
קצב בבדיקה ב-5 השרוולים היה כה איטי הבוקר שקשה להתגבר על התחושה שבגלל התאריך המיוחד, ההמתנה הארוכה בכל שלב של המעבר במחסום נועדה להעניש את האוכלוסייה הפלשתינאית תמורת המהלך שהרשות הפלשתינאית עומדת לקדם באו"ם.
שלושה תורים משתערים לקצה אזור ההמתנה המקורה וקבוצת אנשים מחכה ליד השער ההומניטרי כשאנו מגיעות בשעה 6:10. שני קציני מנהל ומאבטח נכנסים למחסום בשעה 6:15, אך אינם פותחים את השער ההומניטרי עד שעוברות עוד 10 דקות. בינתיים, אחד מהקצינים בודק את הגיל וההיתר של כל גבר העומד ליד השער. (זאת הפעם היחידה הבוקר שבדיקה זו מתקיימת ליד השער ההומניטרי.) השער נפתח לבסוף בשעה 6:27 וכ-35 אנשים עוברים דרכו. למשך השעה הבאה, השער נפתח רק במרווחי זמן של דקות 15. בשעה 7:00, למשל, לא פחות מ- 122 אנשים עברים דרכו בבת אחת. בשעה 7:15, 32 אנשים מורשים לעבור אך 20 נוספים עדיין מחכים לידו כשהוא נסגר. בין השעה 7:25 לבין 7:52, 65 אנשים עברים דרך השער במרווחי זמן של פחות מ-15 דקות כל פעם. בשעה 7:52 שני הקצינים והמאבטח עוזבים את המחסום והשער לא נפתח יותר.
בינתיים, בשעה 6:30 התורים המובילים לשלושת המעברים הצרים דמויי-כלוב משתערים עד לחניון מאחורי אזור ההמתנה של המחסום. הקרוסלות לא נפתחו ב-20 הדקות שעברו מאז שהגענו ב-6:10, ואנו יכולות לראות שקצב ההתקדמות בשרוולים הוא איטי עד כאב. כשאנו שואלות אחד מהקצינים על הקצב הבלתי מתקבל על הדעת, הוא נפטר מאתנו בהערה שיותר אנשים מגיעים למחסום היום מאשר ביום רגיל. בשעה 6:30, כשהקרוסלות נעולות כבר 20 דקות, התורים משתערים עד לחניון, הממתינים בהם שואגים ושורקים מרוב כעס, הקצינים מתעלמים מניסיונות לדבר אתם שוב, וסימנים גוברים שהמצב מתקרב לנפיץ, אני מצלצלות לסגן מפקד האזור, שמפנה אותנו בחזרה לקצינים במקום.
דקה או שתים אחר כך, שלוש הקרוסלות נפתחות, והתורים מתקצרים בחצי. בשעה 7:00 עוד100 איש עוברים את הקרוסלות בבת אחת. ככל שהשעה מתקרב ל-7:30, עוד ועוד אנשים מורשים לעבור דרך הקרוסלות בבת אחת — 121 בשעה 7:34 ועוד 60 ב-7:36 — כנראה במאמץ לרוקן את המעברים לפני השעה 8:00. אך קצב ההתקדמות דרך השרוולים נשאר איטי, ויחד עם הדוחק, המטח עולה לנקודה שהתקוטטות מתפרצת בין כמה מן הגברים בשרוול מספר 4 והקצינים צריכים להתערב כדי הפסיק אותו. בשעה 8:00, 70 אנשים — כולל עכשיו גברים, נשים ותלמידים, כי השער ההומניטרי כבר לא פועל — ממלאים שנים מן המעברים, וכעבור 10 דקות כל שלושת המעברים שוב מתמלאים. הם מתרוקנים חמש דקות אחר כך, אך כשעזבנו בשעה 8:20, הם מתמלאים שוב די במהירות, ועדיין יש תורים ארוכים המובילים לתוך חמשת השרוולים (אם כי דומה שקצב ההתקדמות שם עלה בינתיים).
איש שעמד בסוף אחד התורים באזור ההמתנה כאשר בקשנו את מספר הנייד שלו בשעה 6:10 דיווח לנו יותר מאוחר שהוא יצא את המחסום בשעה 7:30 (שעה ו-20 דקות). איש אחר, שמסר לנו את מספר הנייד שלו בשעה 7:30 כשעמד בסוף אחד התורים, סיפר שיצא בשעה 8:35 (שעה ו-5 דקות). בשעה 7:30 העמיתים שלנו מתוכנית מועצת הכנסיות העולמית חלקו אתנו את הספירה שלהם (מהצד הדרומי של המחסום) שבין השעות 7:00 לבין 7:30 היום, 187 גברים יצאו את המחסום 187 גברים , כאשר הממוצע (לפי הסטטיסטיקה שלהם) לחצי השעה הזאת בבוקר בקלנדיה הוא 300 איש.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
