קלנדיה, יום ד’ 18.3.09, בוקר
תלמיד תיכון חייכני שלפני שבועיים הצהיר שהוא עומד 'לעשות פוזות':
… "תטלפני שיפתחו … כבר טלפנת? … תני לי, אני אדבר איתו, נעשה לו 'פוזות' " …
קלאנדיה – 6:00
רק שני תורים פתוחים, התור מגיע עד לחניה. בערך 250 אנשים בתור + 100 בהומניטארי + 140 בפנים, במעברי הבידוק..
צעיר, איש הביטחון האזרחי, ניגש אלינו:
… "פעם הייתי כמוכן, אוהב בני אדם, אבל אחרי שהדוד שלי נהרג בפיגוע …"
… "אז מה, עכשיו הם כבר לא בני אדם?" …
… "הם בני אדם, אבל כבר אי אפשר לדבר איתם" …
… "אתה יודע לכמה אנשים כאן בתור נהרג דוד או אח או ילד?" …
השיחה הסתיימה באחת, לאחר שהבחור קיבל 'הוראה' מהשוטר שלא לדבר איתנו.
קלאנדיה – 6:30
במחצית השעה שחלפה עברו 270 אנשים בתור הרגיל + 160 בתור ההומניטארי.
התלמידים, כולל ילדים קטנים, מנסים לעמוד בתור ההומניטארי אך נאלצים לצאת מהתור המאוד לחוץ בגלל קושי לנשום. ניהול התור ההומניטארי איטי מאוד ביחס לתור הרגיל. נוצר לחץ של כ- 200 מבוגרים וילדים המחכים כמחצית השעה בתור. זקנות חולות יוצאות מהתור כדי לחכות בישיבה על הספסל . למרות זאת נראה כאילו הבידוק עצמו מהיר.
קלאנדיה – 7:00
במחצית השעה שחלפה עברו 260 אנשים בתור הרגיל + 160 בתור ההומניטארי.
התור הרגיל מתופעל על ידי החייל שבביתן הממוגן והוא רץ לפתוח את הקרוסלות בכל פעם שהתור הפנימי בבידוק מתפנה. התור ההומאניטארי נפתח בפקודת איש משטרה שאינו נמצא במקום כל הזמן ונראה כאילו אינו שם לב לעומסים החריגים. נוצר אי שוויון במהירות המעבר. דווקא התור ההומאניטארי, שנועד לאוכלוסיות החלשות, תקוע ועמוס.
קלאנדיה – 7:30
במחצית השעה שחלפה עברו 340 אנשים בתור הרגיל + 160 בתור ההומניטארי.
רבים עוזבים את התור ההומאניטארי לטובת התור הרגיל. העומס פחת בהרבה.
קלאנדיה – 8:00
במחצית השעה שחלפה עברו 200 אנשים בתור הרגיל + 210 בתור ההומניטארי.
נשארו כמאה אנשים בתור הרגיל, התור ההומאניטארי התרוקן ונסגר.
קלאנדיה – 9:00
נאלצנו ללכת וביקשנו מעימאד, שהיה בין האחרונים בתור, להודיע לנו מתי יעבור את הבידוק. כשהתקשרנו אליו הוא אמר שברח מהתור ונסע במונית 'מסביב'. הנחנו שיתר האנשים, שהיו בתור כשעזבנו בשעה 8:15, עברו עד השעה 9:00. ואולי לא.
חישובים סטטיסטיים 18/03/2009:
מהשעה 6:00 ועד השעה 9:00 נכנסו לבידוק 1,900 אנשים + 100 אנשים אשר בשעה 6:00 כבר היו בפנים, בתור לבידוק. סה"כ 2,000 איש.
במשך שלוש שעות (180 דקות) עברו 2,000 אנשים בחמישה מעברי בדיקה.
בכל מעבר עברו 400 איש במשך 180 דקות – בערך 2.2 אנשים בדקה.
זמן בדיקה ממוצע לאדם – 45 שניות.
זמן ממוצע של שהות במחסום לאדם שהגיע בשעה 6:00 – שעה וחצי.
זמן ממוצע של שהות במחסום לאדם שהגיע בשעה 8:00 – שעה.
* את הנתון של 'זמן שהות במחסום' חישבתי על פי נתוני הדיווח – להבא אולי כדאי לקחת מספרי טלפון מאנשים המגיעים בזמנים שונים כדי לברר מתי הם סיימו את הבידוק.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
