קלנדיה, יום ד’ 19.11.08, אחה”צ
16:30 חנייה מצד י-ם .
16:32 בכלובים: רק כלוב אחד פתוח. כ- 50 אנשים ממתינים בתוכו ולפניו. רק שרוול 4 פעיל. לפניו כ – 15 ממתינים.
החיילת בפיקוד הכלוב מסמנת שהיא לבד ואין אנשים. אחריה מגיע קצין המאשר "החיילים אוכלים עכשיו, הם רעבים, כשיסיימו לאכול יפתח עוד שרוול ".
אנשים נכנסים לכלוב האמצעי בהנחה שיפתח. יוצאים ממנו והתור שוב מתבלגן.
17:12 שרוול 1 נפתח. החיילים שבעים.
אחד הילדים, מפרחחי המקום, זורק פחית על חלון פיקוד הכלובים. חייל עם נשק יוצא לעברו, הילד ברח.
17:30 אישה צעירה הנתמכת מ 2 צידיה על אימה ועל אחיה ,נראית מאד חלשה וסובלת, מגיעה לכלובים."אין מצב" שהשלישייה הזאת תוכל לעבור בכלוב ובקרוסלות. אנו מבקשים מפקוד הכלוב לפתוח את השער ההומניטארי. החיילת מצלצלת , אנו מבטיחים להיות אחראים שהשער יסגר אחריהם. המו"מ הזה לקח בכל זאת יותר מדי זמן. והאישה התעלפה. מרתה השכיבה אותה על הרצפה, הרימה את רגליה ובדקה דופק. אחוזה ידיה וברגליה כמו שק, הועברה האישה בשער. אח"כ נשא אותה אחיה על כתפיו. נאמר לנו שהיא הועברה בשרוול 1.
17:40 ככר המכוניות. 2 מסלולי כניסה לי-ם. אין עומס.
2 גברים מורדים מהמכונית ע"י החיילת בבודקה:
"אתה, אתה, אתה לא נראה בן 50! גם לא 49! יאללה! ברגל! זה מה יש!"
השניים אמרו לנו שיסתדרו כבר. לא הולכים לעמוד עכשיו בתור.
על ארגז משא ממתכת של משאית שעמדה ממש ליד הבוטקה, נזרק מטר אבנים די גדולות.אחרי רגע ראינו צלליות של בורחים לכיוון צפון. לא הייתה כל תגובה לענין.
מרתה הסבה את תשומת ליבנו : הדיפלומטים זוכים לעבור ללא תור , בככר המכוניות. אילו היו נאלצים לעמוד שם בתור- כמו כולם, היו מתלוננים על המצב " בצינורות הדיפלומטים" וכך היה עוד מקור של דווח לעולם .
1755 הכלוב והשרוולים כמעט ריקים.
אולי החיילים יוכלו לאכול ב1800?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
