קלנדיה, יום ד’ 25.1.12, אחה”צ
13.30 – 16.00 כביש 443
כהכנה לשיחה עם תלמידי כיתות י"ב של התיכון ליד האוניברסיטה, על מחסום ווטש, החלטנו להקדיש חלק מהשיחה למצב האבסורדי של כביש 443 ולצלם מספר תמונות על הדרך.
בנקודת התצפית על כביש "מרקם החיים", ליד גבעון החדשה, עמדו מספר מכוניות של משמר הגבול ולידן קצינים שפנו אלינו באדיבות ושאלו אם אנחנו זקוקות לעזרה וגם הזהירו אותנו שלא נתקרב לכביש המסוכן.
ניסינו לפנות אחרי מחסום עופר, בהתאם לחיצים שהיו מסומנים על הכביש אבל נוכחנו שהכביש חסום על ידי בלוקים של בטון וערמות לכלוך ואין כמובן כל משמעות לחיצים שעל הכביש, הם רק מהווים סיכון לכל המנסה להתנהג לפיהם.
מעבר לקוביות הבטון נראה כביש מקביל ל- 443. עמדו בכביש שלוש מוניות, שתיים עם לוחיות זיהוי ישראליות ואחת עם לוחית פלסטינית, הם חיכו לנוסעים. לשתי המכוניות ה"ישראליות" אסור לעזוב את שטח הגדה ולעלות על כביש 443, למונית הפלסטינית דווקא מותר. הנהג החייכן של המונית הפלסטינית הסביר שלא כדאי לו לנסוע על אותו קטע קצר המותר לנסיעה, היות וזה כלול בבדיקות קפדניות וארוכות במחסום המוביל לכביש. מחירה של המונית שלו, שהיא מונית רשמית, גבוה פי עשרה מאלה ה"ישראליות". לדברי הנהגים ביום טוב הם מצליחים להרוויח 30 ₪. המצב הכלכלי "על הפנים".
צילמנו גם כמה תמונות של "מיסוד מעבר קריית ספר", מחסום ענקי ההולך ומתפתח. לצערנו בשל לחץ התחבורה שאחרינו לא הצלחנו לצלם את השלט המכוון מכוניות ישראליות לכיוון אחד ופלסטיניות לשני, למעבר שהיה חסום.
בדרך חזרה, ליד מחסום חרבתא (מכבים), עדיין אין מעבר חציה עבור הפועלים הצריכים להגיע אל המחסום בבוקר מהצד השני של הכביש (ואחרי הצהריים בחזרה). 
לעומת זאת יש שלט מאיר עיניים האוסר את המעבר בכביש שלא במעבר מסומן.
צילמנו עוד תמונות של שלטים כגון: "ישראלי, אם הגעת הנה סימן שטעית" או "יציאה אחרונה לרכב פלסטינאי" .
במחסום עופר יש ששה נתיבים והבניה עדיין נמשכת.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-