קלנדיה, יום ד’ 27.4.11, אחה”צ
ציטוט,לא נגענו:
"רק היונות נותנים לעבור. אולי יום אחד יגידו ליונות: את מהשטחים – לא עוברת"
אפשר להעתיק כל כותרת מדוחות קודמים. בקלנדיה שום דבר לא משתנה: הטרטור,הזמן ההולך לאבוד,האנשים השקופים שעוברים פה פעם ופעמיים ביום. השיטה עובדת, בין זה ובטחון אין כל קשר.
15:30 הככר הדרומית "סתומה" במכוניות.
15:40 במעבר הרגלי 3 שרוולים פתוחים ובכניסה למת"ק שני ם ממתינים לכרטיס מגנטי. האינטרקום למת"ק מקולקל, בדקנו טלפונית האם יכניסו אותם או ממתינים לחינם. התשובה "שיחכו,אולי…"
המחכים בתור עומדים בשקט, אדישות של קבלת הדין. אין שיחות, אין קיטורים. החיילת האחראית על המעבר משום מה נותנת להמתין זמן רב בכלוב הצר והמשפיל, למרות שהתורים לא מאד גדולים. האם זה שנוי לשם אסטתיקת מחסומים או סתם עוד התעללות קטנה. מהעבר השני חוזרות משפחות מבקור אסירים.
מתקיים הטקס הרגיל כשאנחנו משקיפות מהגדר לעבר מסלול הרכבים. החייל מהמגדל צועק את צעקותיו הרגילות ונרגע כשאיננו זזות. מרחוק במעבר התעודות הכחולות, תור ארוך וצפוף.
לשם שינוי בודקים רנדומלית מכוניות הנוסעות צפונה, מה שלא ממש מזרז את הפקק היומי העמוס. כל בדיקה כזאת של תעודת זהות נעשית ע"י חייל מלווה בשני מאבטחים חמושים!
16:10בככר הצפונית, כריות מקשטות את הזרוע החוסמת, הילדים המוכרים וכל מי שמנסה להתפרנס מכלום.
שתיה קרה,דגלים של "ברצלונה"(כדוררגל), כורסה נטושה ועגלה למכירת משקאות, עגבניות טריות.
החלטנו לעבור הפעם במסלול הרגלי שנראה צפוף מאד.חייבים לקחת מיניבוס (5 ₪) כדי לעבור את 20 המטרים עד הכניסה.
16:40 כ- 30 ממתינים. התור מתקדם באיטיות רבה והתלונות הן על היחס, על הזלזול.(מתייחסים אלינו כמו אל חיות, החיילים משעמום בודקים באיטיות).
רק לילדי המחסום חוקים משלהם. הקטנציק מוכר המיים, אולי בן 6, הצליח לעבור רגלית!אתנחתא קומית. עכשיו מתחיל משחק מחבואים בינו ובין גבורי החייל. הוא מתחבא בין האנשים ורק העונש הקולקטיבי של הפסקת המעבר לכולם, משכנע את האנשים לשתף פעולה ולהפקידו בידי החייל החמוש. אדם מבוגר ומהודר מוחזר אחר כבוד. מסתבר שהוא נושא תעודת שטחים, ואיך ידע הרי אין שום שילוט. נזכרתי "בהם יודעים" ממילון המחסומים.
17:20 יצאנו אחרי בדיקות מדוקדקות של תעודת הזהות. ס"ה 40 דקות. להפתעתנו הגיע מולנו האדם שהוחזר. עבר מהר יותר במעבר השני.
מה ששוב מוכיח כי אי הודאות הוא מרכיב קבוע בסדר יומם של העוברים פה בשגרה. פשוט אין שגרה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-13-2025קלנדיה: נוהל גב אל גב להעברת חולים
-
