קלנדיה - יום השישי השני לחודש הרמדאן

סלקציה מוקפדת שנועדה לדלל את מספר המתפללים באל-אקצה.
אני יודעת שלמילה סלקציה יש קונוטציה קשה אבל אין הגדרה אחרת לנהלים ולהתנהלות שנוהגים השנה בקלנדיה בימי השישי לחודש הרמדאן.
ההגדרות המילוניות למילה סלקציה:
“בחירה קפדנית בין בני אדם או חפצים כדי לגלות את הטובים או המתאימים ביותר מתוכם.“
“כל מיון של קבוצת בני אדם שכרוך בפועל באבחנות סטריאוטיפיות או נתפס בתור שכזה.”
בין הכאן לשם לא הייתה טיפת אופטימיות או חגיגיות ולו לשם הצגה, היה רק מופע של גזענות ואפליה בוטה.
בני האדם היו מוקפים מכל עבר בחסימות, גדרות ובטונדות כשעל כולם וכל הזמן מכוון קנה רובה למרכז מסת גוף.
נדיר היה לראות ילדים ונדיר עוד יותר היה לראות ילדים שצולחים את הסלקציות.
אחד המאוכזבים, ילד בן 11 שהגיע וידו אחזה בקושאן המקורי מנויילן ושמור, ילד שאמו חצתה לא מכבר את קווי הביקורת והוא שביקש להצטרף אליה נחסם.
עוד זמן רב עמד הילד בפתח, מבטו ספק דאוג ספק דומע, חיכה אולי יחול הנס, אולי הם שלא נתנו סיבה למה הוא שיש לו כל הדרוש לא עובר, אולי בכל זאת… אבל הנס המיוחל לא קרה.
לפי כמות החמושים, החימושים והרכבים שהוצבו בראש הגבעה שמשקיפה לעבר בני האדם הבאים ובני האדם המורחקים, הם עמדו נכונים לזינוק ולהתקפה אם רק יינתן האות. לא ניתן להפריד את הכוחות והכמויות ביום בו פורסם התחקיר אודות המחדל בניר עוז, הקיבוץ שנשכח, הקיבוץ שתושביו הופקרו לבין הכאן שבגדה המערבית ולתהות את מי אמורים כל אותם חמושים וכלי הרג לתקוף? – האם האויבים הם נשים וגברים באים בימים שקיוו לשאת תפילה לאלוהיהם?
כשנקפה השעה אחת עשרה מיהרתי לחצות את השער שמוביל אל המחסום כי חברים סיפרו שלפני שבוע הדרך שננעלה באחת עשרה ורבע נפתחה רק עם חשכה.
מעבר לרשת החוצצת בין נתיבי הקורלס נראו כמו צללים מתארי גופם של מי שהגיעו לנקודות ביקורת מתקדמות וסולקו.
במחסום פנימה, אחרי ביקורת התעודות, מאבטחים חסרי מעש קראו לי לשיחה, רצו לדעת למה אני באה לקלנדיה שוב ושוב ושוב, אם אין בי פחד לשהות מעבר לקו האדום, הדגישו שלא הם קובעי המדיניות או המחליטים על הנהלים ואין לי לטעון כלפיהם או להאשים אותם במצב כי הם “רק ממלאים פקודות” ושאלו למה אני לא מספרת על המעשים הטובים שהם עושים.
הצימוק של כל זה היה כשאחד הבחורים התרברב שעשיתי אותו סלב, איך? צלמתי אותו והתמונה התפרסמה בין חברים ובני משפחה.
תיאור מיקום
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-6-2025קלנדיה: עבדאללה ולידו אביו
-