קלנדיה, יום ו' 30.8.13, בוקר

קלנדיה, יום ו’ 30.8.13, בוקר

מקום או מחסום: מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

תגיות: הגבלות מעבר ילדים מעבר לישראל פעילות עם נשים וילדים בכפרי הגדה קשרי משפחה תור הומניטרי

צופות ומדווחות: עפרה טנא, שלי, נילי פישר (רושמת)

30/08/2013

| בוקר

09:00 מעט אנשים עוברים במחסום. בדוכן הקפה מסבירים את מיעוט העוברים באירוע במחנה הפליטים קלנדיה בו נרצחו 3 פלסטינים. על דוכן הקפה תמונותיהם של השלושה. מיידעים אותנו שהפלסטיני המבוגר ביותר היה בן 32 ויש לו ארבעה ילדים. השני בן 24 ורק לאחרונה התחתן. השלישי רק בן 17.

שני מסלולים פתוחים. אין מסלול הומניטרי.

צחנת שתן חריפה (השירותים כמו תמיד נעולים) ולכלוך רב מן היום או הימים הקודמים. שלי, שזה לה הביקור הראשון כאן, מזדעזעת מן השירותים הנעולים, מהברזיות המקולקלות (אחת עובדת) ומהלכלוך וטורחת לאסוף את הניתן לאיסוף לשקית אשפה.

09:10 מגיעים עוד ועוד פלסטינים.

09:15 ניגשים אלינו שני פלסטינים בחליפות. הם מציגים עצמם כאנשי הרשות מן Ministry of Information. אחד מהם מדבר ערבית ואילו האחר מתרגם לנו לאנגלית. הם הביעו משאלה, שניכנס פנימה לראות ולדווח איך עובדים החיילים.

עפרה מטלפנת למת"ק בבקשה שיפתח תור נוסף ותור הומניטרי. תשובת המת"ק שהם דיברו עם המפקדים במחסום ולדבריהם אין לחץ. חבל שצריך לחץ נוראי כדי לפתוח מסלול נוסף, שיכול להקל ולאפשר מעבר מהיר יותר – גם כשרק שני שרוולים מלאים.

ניגשת אלינו צעירה שאיננה מבינה מדוע לא נפתח תור הומניטרי. כנראה שאין מספיק בעיות המחייבות פתיחה.

09:20 ניגש לגדר פלסטיני מצויד באישור רפואי למעבר לבי"ח, ומנסה לתפוס את מבטו של חייל הנשען בנינוחות על המבנה הפנימי. החייל קולט אותו ומסמן לו באצבעו, בלי לשנות מאומה מתנוחתו האגבית שיחזור לתור ולא יטריד אותו.

למזלו של הפלסטיני ניגשת אליו קצינת מת"ק, מסתכלת באישור ומדברת אליו בעדינות וסבלנות (לא ראינו כאלה מזמן, כנראה חדשה). לנו היא אומרת שהתור ההומניטרי בימי שישי נפתח רק לעוברים לתפילות וכשיש לחץ, ולכן הפנתה את הפלסטיני עם אישורו למסלולים הרגילים. לנו הוסיפה ואמרה כי "לפי האישור יש לו זמן עד הערב להגיע לבית החולים". (נכון, החיפזון מן השטן).

לא יודעות מה עזר אבל נפתח מסלול שלישי. התורים הולכים ומתקצרים.

אזרחים זרים מגרמניה מלווים בפלסטיני מנסים להימנע מלעמוד בתורים. קצינת המת"ק לוקחת את דרכוניהם ולאחר בירור חוזרת ואומרת שעליהם לעמוד כמו כולם בתור.

09:40 המחסום מתרוקן.

מסימני "ההסתגלות" – זוג קשישים מגיע למחסום. לכל אחד מהם כיסא מתקפל קטן בידו (כמו במוזיאון). ביד אחת נעזרים במקל הליכה ובשנייה אוחזים בכיסא.

09:45 מגיעה למחסום קבוצה של נשים וילדים. כל הבנות לבושות בגדי חג זהים וכל הבנים לבושים בגדי חג זהים. ניכרת בילדים התרגשות לקראת הביקור במסגד. אחת הנשים עם עגלה ותינוק. העגלה כמובן אינה עוברת בשרוול הצר. שלי פונה לקצינת המת"ק וזו נעתרת ופותחת את השער ההומניטרי, דרכו עוברים האם, העגלה והתינוק.

כל הקבוצה חוזרת כלעומת שבאה – אין תסריח (אישור מעבר). אחת הילדות ממררת בבכי מאכזבה.

10:00 קשישה פלסטינית חיגרת המלווה בנכדה, שכחה בבית את התסריח שלה. קצינת המת"ק הנכונה, בודקת את הדבר לפי תעודת הזהות ואכן מאשרת שקיבלה אישור מעבר והיא יכולה לעבור, אבל הנכד בן ה-10 המלווה אותה – לא יוכל לעבור. הזקנה שבה ומפילה תחנוניה בפני הקצינה אך ללא הצלחה. הקצינה מוכנה להסביר לה חזור והסבר בסבלנות אך אינה מאפשרת את מעבר הנכד. שניהם חוזרים כלעומת שבאו.

10:15 המחסום ריק, ואנו עוזבות.

מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה
- בסרט: "סיפורו של מחסום"
  נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.
  
  מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
  
  המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
  
  מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
  
  המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
  
  בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
  
  ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
  
  בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
  
  (מעודכן לאוקטובר 2021)
  
  https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
  
  !Tamar Fleishman
  
  Jun-25-2025
  
  קלנדיה: תושב הגדה פצוע בשתי רגליו
  
  צפה באלבום המלא

לתרומה

מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

מחסוםווטש

דוחות

מידע נוסף

צרו קשר

הרשמו לניוזלטר שלנו