קלנדיה - פגישות, שיחות, טענות, ונחמה אין
הרבה פגישות, הרבה שיחות, הרבה טענות, הרבה גידופים ולא מילת נחמה אחת.
עיקרי הדברים:
- איש שהרבה זמן לא ראיתי אותו סיפר שהיה בכלא, שנה וחצי היה בכלא, על מה? – “אבנים”, אמר בחיוך גאה ובראש מורם.
כי פה, במחוזות הכיבוש, בניגוד לשם, למקום בו ישיבה בכלא היא בושה שמנסים להסתיר, ישיבה בכלא היא מופת לאומץ, לנאמנות ולהתרסה נגד השלטון.
- אדם שביתו בבני-נעים ופה, בקדמת מחסום קלנדיה הוא ואחדים נוספים מבני משפחתו מוצאים את פרנסתם ברוכלות. הוא סיפר על המצור שצר הצבא על עיירת מגוריו מתחילת המלחמה, על כך ושלמרות שבימים רגילים הוא חוזר הביתה למשפחה בכל סוף שבוע, בחודשים האחרונים הוא מעדיף להישאר כאן, שזה אומר – דירה ששכרו בני אותה משפחה במחנה פליטים ליד רמאללה, דירה ממנה הם יוצאים בכל בוקר לנסות להתפרנס בקרבת המחסום. הוא הוסיף וסיפר שהצבא מתכונן להרוס את הבית של מבצעי הפיגוע ברעננה.
הייתה גם שיחה עם מאבטח ותיק שנזעק לשחרר אותי מלפיתת חבריו שהיו קרובים, כך אמר, לפתוח נגדי “בנוהל”, האיש זה מקרוב חזר מתקופה ארוכה במילואים, אמר שהסיבה שהמחסום סגור ברוב שעות היום היא העובדה ש”אין סד”ק”, שהרבה מהמאבטחים גוייסו בצו 8 למלחמה, שטח באוזני את השקפת עולמו, טען שהאשם העיקרי במצב הוא ביבי, שהחמאס לא הולך לשום מקום ושהמצב רע ומדאיג. ממנו גם למדתי שמחסום הרכבים שאמור להיות פתוח ופעיל 24/7, נסגר לתנועה בחמש אחה”צ ונפתח אחרי 12 שעות, בחמש לפנות בוקר.
ואחרון:
מכמיר לב לראות במרחב כל כך גברי אישה שעוברת בין חלונות המכוניות ומנסה לשדל את הנהגים לקנות ממרכולתה הדלה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-11-2026קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
-