קלנדיה - צפיפות, צעקות ודחיפות
עוד בוקר בקלנדיה, שוב קרסו התורים… עד מתי???
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך עדיין, אך יחסית היום לא קר.
בצד הפלסטיני ניצב בפינת הסככה דוכן הפלאפל על עמדת הטיגון שלו, מוכר הבייגלה גם הוא כאן עם עגלתו ובחוץ הקיוסק המחודש. גם הפעם מכניסים אנשים דרך הקרוסלות שבקצה 3 המכלאות, והם ממתינים באזור סלאלום תחום בגדרות נמוכות לקראת הגישה ל-5 עמדות הבידוק. בשלב זה התורים במצב סביר וכל 5 העמדות פתוחות.
התורים היו מסודרים ונתנו לנשים להשתלב בכניסה למכלאות. לקראת 6 ממתינים כבר כמה זכאים ליד השער ההומניטרי. נציג המת”ק שאמור לפתוח את השער ההומניטרי מאחר כרגיל, ושוב חזינו במראה הרגיל כל כך: אנשים מנסים להיכנס לתור מהצד השמאלי, הפתוח יחסית, של המכלאה השמאלית, אחרים כעסו עליהם וצעקו להם שישמרו על התור. בן רגע, התורים קרסו והפכו לערימת אדם, צעקות ודחיפות. כאשר הגיע שוטר, ואחריו מאבטחים והנגד מהמת”ק, כבר המתינו להם רבים ליד השער ההומניטרי. עד מתי נצטרך לחזות במחזות המדכאים האלה??? ויותר חשוב, עד מתי יצטרכו הפלסטינים האומללים, שכל מבוקשם להביא פרנסה לביתם כ”חוטבי העצים ושואבי המים” שלנו, לסבול זאת???[1]
הנשים והזכאים עברו מהשער ההומניטרי. לאנשים שהגיעו למשרד הפנים נאמר שעליהם להמתין עד 7:30. בינתיים יצאנו החוצה לקנות כוס תה בקיוסק הצמוד לסככה. הסתכלנו על הנעשה בחוץ ולא נראה שמשהו השתנה מאחורי גדרות הפח הלבנות המסתירות את החלק החדש של המחסום. כשחזרנו לסככה שאלנו את הנגד והשוטר מתי צפויה הפתיחה של המחסום החדש. הם לא ידעו להגיד, אולי ידעו ולא רצו.[2] המאבטחים נכנסו מדי פעם לאזור עמדות הבידוק, לא ברור לנו לשם מה ומה עשו שם.
למרבה המזל הפעם התורים חזרו להיות מסודרים מהר יחסית. השוטר קרא לממתינים למשרד הפנים עוד לפני 7:30 והם הוכנסו דרך השער ההומניטרי ומעבר שעוקף את עמדות הבידוק אל אזורי המשרדים. ב-7:45 לערך התורים הצטמצמו למכלאות בלבד והצטרפנו לאחד מהם. המעבר לקח פחות מחצי שעה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-