חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, קצת תשומת לב של החיילים - הרבה הקלה לעוברים.

צופות ומדווחות: ורג'ניה סיון, א. ו-ק. (אורחים ארה"ב וישראל), עינה פרידמן (מדווחת)
28/11/2017
| בוקר

בוקר מעורב

מיד כשהגענו בשעה 5:30 שמנו לב שרק 7 מ-12 הנורות בסככה דולקות וחשוך דווקא בכניסה לסככה, מקום רגיש כי לא כולם עומדים בתור שם — יש כאלה שנכנסים והולכים ישיר לשער ההומניטרי — וחשוב שהכניסה תהיה מוארת.

ארבע מתוך חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו (התחנה החמישית נפתחה בשעה 6:27) אבל התורים היו יחסית קצרים כי החיילת השולטת על הקרוסלות בקצה המכלאות הייתה נדיבה במספר האנשים שהיא נתנה לעבור כל פעם שהיא פתחה אותן (ותודה לה). מוכר הביגלה ואיש שעובר קבוע דרך השער ההומניטרי אמרו לנו שגם בימים הקודמים השבוע המעבר היה קל ומהיר. גם הבוקר, היו קטעי זמן שהקרוסלות נשארו פתוחות ואנשים עברו ישיר לשרוולים בדרך ותחנות הבידוק.

כך, לפחות, עד להחלפת המשמרות ב”אקווריום” ב-6:30. החייל החדש השולט על הקרוסלות בקצה המכלאות הפך את התמונה על ראשה. כי, על אף שהשרוולים 3, 4, ו-5 המובילים לתחנות הבידוק היו ריקות לגמרי (משום מה תמיד יש תור גדול יותר ב 1 ו-2), הוא נתן רק לקומץ אנשים לעבור דרך הקרוסלות כל פעם שפתח אותן. זה תסכל את כולם, ובגדול. צלצנו מספר פעמים לקו המת”ק בבקשה ליצור קשר עם החייל ולבקש ממנו, בנוקשות, להזרים הרבה יותר אנשים. כלום לא עזר.

בדרך כלל, עד השעה 6:30, נמצאים במקום גם שוטר וגם חייל או קצין מת”ק שיכולים להדריך את החייל השולט על הקרוסלות בהזרמה נכונה. הבוקר אף אחד לא בא. השער ההומניטרי לא נפתח, ועד שנוצרו תורים ארוכים בגלל אי המיומנות של החייל האחראי על הקרוסלות לא היה צורך בו. אבל בשעה 6:45 לא רק שהתורים התארכו, הגיע צעיר בכיסא גלגלים בדרך לבית החולים. שוב התחלנו לצלצל לקו המת”ק לבקש שחייל ייצא לפתוח את השער ההומניטרי. בסוף נאמר לנו שהחייל בדרך – אבל אף אחד לא בא. ואיכשהוא הבנו ש”חאפר” הציע לאיש המבוגר שליווה את הצעיר להעביר אותם להדסה דרך איזשהו מחסום (תמורת מי יודע איזה סכום) והם הלכו. (אחר-כך נודע לנו שלאחד מהם – הצעיר או, יותר הגיוני, המבוגר שליווה אותו – לא היה היתר. נאמר למבוגר שיצטרך לחכות עד לשעה 8:00 כאשר המת”ק נפתח או שזו השעה שנותנים לגברים בגיל המבוגר לעבור בלי היתר. אבל כנראה יש לאנשים במצב הזה פתרונות אחרים)

בשעה 7:20 הגיעו קצין מת”ק ומאבטח ופתחו בפעם הראשונה את השער ההומניטרי. ברכנו אותם. סיפרנו להם כמה שהם חסרו לנו במשך הבוקר. ובקשנו מהקצין להדריך את החייל השולט על הקרוסלות להזרים אנשים כמו שצריך – דבר שהוא או שוטר היה עושה מזמן אילו הגיעו קודם. זה הקל על המצב עד כדי כך שבשעה 7:30 יכולנו להכנס לאחת המכלאות שהייתה ריקה לגמרי ועברנו את הבידוק בערך ב-10 דקות.

להזכירכם, שקלנדיה הוא אחד המחסומים שהישראלים יכולים לעבור בו גם מהצד הפלסטיני.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
      Tamar Fleishman
      Jun-8-2025
      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
לתרומה