קלנדיה
אחרי החג שבנו לקלנדיה. מבחינתי זו היתה שיבה לאחר יותר מחודש של היעדרות מסיבות אישיות. קלנדיה נותרה כשהיתה, גדרות קרוסלות ועוד גדרות… החידוש – שעליו קראתי בדוחות חברותי – פתחו את השירותים. על שתי הדלתות הכחולות אין שלטים. נכתב עליהן בצבע לבן "גברים בלבד" על הימנית ו"נשים בלבד" על השמאלית. שירותי הגברים נעולים, אז מי שצריך להשתמש בשירותים נאלץ להיכנס לשירותי הנשים. בפנים יש שני תאי שירותים (לא אסלות ישיבה, אלא שירותי "בול פגיעה"). הסרחון חוגג. אין חשמל והכיור לא מחובר לברז. לא בדקנו אם יש מים זורמים בשני תאי השירותים עצמם, הריח הבריח אותנו וסגרנו מהר את הדלת החיצונית.
מה שלא היה היום בקלנדיה זה תורים! בצד הפלסטיני בשעה 5:15 כל 5 העמדות פתוחות והמעבר זורם. רוב הזמן היתה אחת משלוש הקרוסלות שבקצה המכלאות פתוחה. נראה שלא פתחו את שתי האחרות כי לא היה צורך. מוכרי הבייגלה והעוגות כבר כאן, וגם דוכן הקפה של איימן כבר פתוח. ציפורים מצייצות במרץ והאנשים שמגיעים שמחים לגלות שאין תור. חלקם מברכים אותנו לשלום וממהרים לדרכם. בהיעדר תור אין להם סיבה להתעכב.
ב-5:30 הגיע שוטר. הודיע ברמקול מדי פעם שכל חמש העמדות פתוחות, ומדי פעם הפנה את הממתינים לעמדות הפנויות. ב-6:10 היו קצת יותר אנשים, אך עדיין המעבר זרם ללא עיכובים. עקבנו אחר אדם בלבוש בולט וראינו שתוך כ-10 דקות הוא השלים את המעבר. לא הגיע חייל מהמת"ק, ותהינו האם זו תקלה או שפשוט הודיעו לו (או ראה במצלמות) שאין צורך לפתוח את המעבר ההומניטרי. ב-6:15 לערך הגיעו חייל ושוטר והחליפו את החייל והשוטר שהיו במקום. לקראת 6:30 עברנו גם אנחנו במהירות וחזרנו העירה, מקוות (כל עוד המחסום כאן) שכך יהיה המצב תמיד.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-