חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: חנה ש. ופיליס ו. (מדווחת)
15/06/2015
| אחה"צ

דבר ראשון שראינו כשהגענו לקלנדיה היה שסוליימאן חזר ונעמד במקומו הרגיל ליד הדוכן שלו על יד הקיר.  הוא לא נראה כ"כ טוב וסיפר שיש לו בעיות עם הלב.  אלוהים יודע איך דחף את עגלתו כל הדרך למחסום!

בכניסה למחסום פגשנו אשה צעירה עם תינוק בעגלה וגם נושאת חבילות (כמו כל אישה הגונה).  היא גייסה ילד שיעזור לה לקפל את העגלה ולהעבירה בקרוסלה.  אנחנו התנדבנו לשאת את החבילות.  גם בקרוסלה הבאה הילד עזר, ואז הלך לדרכו.  במקומו בא מתנדב אחר שקיפל שוב את העגלה והעבירה בקרוסלה השלישית.  איזה חוסר היגיון במחסומים האלה שלא לוקחים בחשבון צרכים יום-יומיים של בני האדם המשתמשים בהם.

יותר מאוחר פגשנו גבר מהגדה ואחותו העזתית בחיג'אב, ממתינים להיכנס למת"ק.  התברר שטלפנו אחרי 11 בוקר והזמינו אותם לבוא מג'נין לקבל אישור מעבר לעזה לאשה. טלפנו לחמ"ל לבקש שיפתחו להם את השער ואז נאמר לנו שהמת"ק נסגר (בשעה 16:10) ולא יוכלו לקבל את האישור שממתין להם שם. טלפונים רבים לא עזרו והשניים נאלצו לחזור לג'נין ולהגיש בקשה חדשה לאישור.  (דברתי עם האשה הבוקר והיא עדיין לא קבלה את הנייר.)

וגם ראינו שתי נשים פלשתיניות מבוגרות מלוות בבן ובת צעירים, הוא בן 14 והיא בת 15.  לנשים היו "קושאנים" עבור השניים אבל נאמר להם שהבת, בת ה-15, גדולה מדי וצריכה לשאת תעודת זהות.  בלית ברירה, אחת המבוגרות עברה והשנייה חזרה עם שני הצעירים הביתה.

כבר היה 16:40 וזרם העוברים במחסום הלך והתגבר.  בדיוק ברגע זה סגרו אחד משלושת המעברים הפעילים והחיילים התחילו לצאת לארוחת ערב (כי אלה השעות שהמטבח פועל).  תוך דקות גדלו התורים בשני המעברים הנותרים לכדי 20 איש ויותר וזמן ההמתנה התארך בהתאם.

הסידורים במחסום, הפיזיים והביורוקראטיים, ממש לא תואמים את הצרכים של האוכלוסייה שהם אמורים לשרת.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
      Tamar Fleishman
      Jun-8-2025
      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
לתרומה