קלנדיה
אולי מה שהם בכלל רוצים זה حرية .
מטריד עד בחילה כמה שזה היה מסודר.
כל כך מאורגן וכל כך כמו שרצו וקבעו השלטונות וביצעו החיילים והשוטרים והמאבטחים שזה היה מדכא.
כי כשמדויק ומאורגן ומהודק נמחק שיקול-הדעת ונעלם האנושי ומה שיש זה רובוטים מבצעי פקודות. גם אם הם אדיבים הם רק רובוטים.
כי כשאין סדקים אין לאור דרך לחדור.
וכך, כשכללי היום הזה אומרים שהנשים מכאן והגברים משם אז הנשים רק מכאן והגברים רק משם. וכשכחריג הומאני קבע שגם גברים חולים ונכים יכולים לעבור היכן שעוברות הנשים אבל רק אם הם בכיסא גלגלים, אז גם חולה לב שאין לו בעיית הליכה אבל חושש מהדוחק והצפיפות שבשער הגברים נאלץ לשבת בכיסא נכים ולהיות מגולגל אל העבר האחר. וכשלגברים אסור ללכת במסלול הנשים, הנכים נאלצו להיפרד ממלווים זכרים. כי: "אין מה לעשות, זה ההוראות".
*
מאות המטרים הרבועים שבכניסה למחסום, השטח שבכל ימות השנה הוא מגרש חנייה הומה, הפך לשטח סטרילי של בטון אפור, חשוף ודומם ובני האדם נותבו ביד ברזל רק אל שוליו.
*
נהרות אדם זרמו אל המחסום והסדר היה מופתי.
שנים של דיכוי נתנו אותותיהן בפלסטינים.
נדיר היה לראות פלסטיני מתקומם או עומד בגלוי ובקול רם על זכותו שלא להיות נתון בסד החוקים.
*
ועם כל זאת הייתה גם עובדה משובבת לב אחת:
השוטרים הפלסטינים (השו"פים) לא היו ולא עזרו בסינון בסלקציה ובהכוונה כבשנים הקודמות.
וגם המאמץ שהשקיעו השלטונות ביצירת מצג של הקלות מפליגות לרגל חודש הרמדאן סוכל לדברי מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב פולי מרדכי ע"י הרשות הפלסטינית, שסירבה לתאם עם המנהל האזרחי את קידום הסעות רבבות הפלסטינים למסגד אל-אקצא. תאום שדרש שהשו"פים יבצעו את הבידוק ביטחוני ואת השמירה על מגבלות גיל הנכנסים לתחומה של ירושלים.
או כמו שאמר מחמוד אל-הבאש, יועץ הנשיא הפלסטיני בתגובה לשאלת עיתון הארץ בנידון: "ישראל ממשיכה להתנהל בסוגיה זו כאדון הקובע את כל התנאים".
*
והתשובה לקצין מג"ב, גם לקצין מג"ב, שהתלונן על האין עזרה של הרשות הפלסטינית ושאל:
"מה הם בכלל רוצים? – הם לא רוצים שהאנשים יעברו?"
אולי מה שהם בכלל רוצים זה حرية (חורייה) – חירות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-