קלנדיה
04:45 – 07:45
השער "ההומניטרי": מעניין מי המציא לשער הזה את השם "הסקסי" שער הומניטרי. בין השער הזה והומניות יש רק קשר מקרי לחלוטין. כבר מתחילת המשמרת, כאשר השער כמובן (למה כמובן?) סגור עוברות נשים במחסום בדרכן לעבודה. הן נאלצות להשתחל בתוך הכלובים, כאשר כולם נדחקים כסרדינים בקופסה. קבלנו לא מעט תלונות על ההטרדה המתחוללת במצבים האלה כלפי הנשים. ומה על הילדים, הנכים, החולים?
פעם היה תלוי שלט על השער שציין את שעות הפתיחה. השלט נעלם – ואולי טוב שכך, כי השער לא נפתח כמעט אף פעם בשעה היעודה. ולמה לא ניתן להשאירו פתוח בשעות היעודות? למה צריך לחכות שיצטבר תור עד שפותחים? את השאלות האלה שאלנו במשך שנים, אך כדרכה של בירוקרטית הכיבוש, יש רק שאלות כי לטירוף הזה אין מענה.
קצין המת"ק הופיע ב-06:15, אך התעלם מהשער. אחריו הופיעו שוטר ושוטרת ושני מאבטחים, שהצטרפו אל השוטר שכבר היה במקום. צוות מספיק לפתיחת שער? נדמה לכם. מתישבים מחוץ לאקווריום ומנהלים את פרלמנט הבוקר. לפעמים מצטרף אליהם השוטר הקבוע שכבר נמצא במקום משעה 05:30. מחכים "שיצטבר תור", שכמובן לא מצטבר כי הנשים מיואשות ומעדיפות לעבור את השפלת הכלובים ובלבד להגיע בזמן לעבודה. מפעם לפעם "עשו טובה" ופתחו, אך חיש קל נמאס להם ולקראת שבע נעזב השער ההומניטארי לאנחות.
בתחילת המשמרת השתרך התור עד הרבה מעבר לסככה. כל העמדות פעלו באופן רציף. על פי המדידה שעשינו נדרשו 25 דקות לסיום המעבר. לקראת השעה 07:00 התקצר התור והמעבר היה מהיר יותר. מעת לעת נשמעו הודעות ברמקולים, אך התקשנו להבין במה מדובר. כמדי יום הודיעו לפלסטינים שאינם זקוקים לאישורי מעבר, גברים מעל לגיל 60, שלא יוכלו לעבור לפני השעה 08:00 בעניין זה אין גמישות. ב-06:40 הופיע זוג צעיר עם פעוט שישן על זרועות אביו. השער "ההומניטרי" סגור. הפועלים פינו להם מקום והם עברו במהירות. כאשר הגבר פנה אלי בעברית ושאל אם גם אני העברתי פעוט חולה בדרכו לבית חולים באופן כזה נאלמתי דום. מה ניתן לענות על שאלה כזו?
וכתמיד אין חדש תחת שמש המחסומים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
