קלנדיה
בוקר רגוע ושיחה נעימה במחסום קלנדיה
הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו כרגיל בצד הישראלי ועברנו רגלית לצד הפלסטיני. בדרכנו אנו זוכות בברכות בוקר טוב מהעוברים. בפנים 5 עמדות הבידוק פתוחות. כשבאנו התורים היו קצרים וכך נותרו במשך כל זמן שהותנו. בשום שלב לא גלשו התורים אל מחוץ לסככה. נשים מעטות שהגיעו נכנסו מהצד למכלאות. כשהגענו כבר היה שוטר במקום, בנוסף לחייל באקווריום.
לקראת 6 הגיעו 2 אנשים מבוגרים וניגשו למעבר ההומניטרי. הצענו להם לא להמתין שם, שכן נראה שהמעבר לא ייפתח הבוקר, כי באמת לא היה צורך. נשים ואנשים אחרים שעוברים בד"כ במעבר ההומניטרי, לא ניגשו בכלל לשער היום ועברו במהרה בתור הרגיל.
יצאנו לשתות תה ודרשנו בשלומו של מוחמד מהקיוסק, שלא היה כשבאנו ביום חמישי שעבר. מסתבר שנשאר בבית לסעוד את אביו החולה. ליד הקיוסק יושבים על ספסל אבן 3 אנשים ומזמינים אותנו להצטרף אליהם ולשבת על שרפרפי הפלסטיק. הם מספרים שהם עובדים בעוף ירושלים בעטרות. הם לא שמעו על כך שבמפעל סמוך התגלה בשר פיגולים שהוברח מרמאללה. הם חוזרים ממשמרת לילה של 12 שעות, מ-6 בערב עד 6 בבוקר. מחכים להסעה שתיקח אותם לרמאללה. יש עכשיו הרבה עבודה לקראת פסח. מספרים שברמאללה יש הרבה בניינים מודרניים ועיר תוססת. מודאגים ממצב הנוער, שהיאוש דוחף אותו לבצע דקירות ו"שטויות". הם שואלים מי שלח אותנו לכאן, ואנו מסבירות על מחסוםwatch. היום המצב במחסום טוב מאוד, אך הם מספרים שבמשך השבוע היה רע מאוד. אתמול התורים השתרכו לאורך כל החניה והגיעו עד הכביש!
ב-6:15 לערך הצטרפנו לתור. כשהמתנו לפני עמדת הבידוק ראינו שהגיעו עוד שוטר ומאבטח. החייל הודיע מדי פעם ברמקול באיזה עמדה אין תור והפנה את האנשים לשם. גם כאן סיפרו לנו על הבקרים הקשים של תחילת השבוע. כולם מברכים על בוקר כמו היום, שבו הכל זורם במהירות וביעילות. תוך פחות מרבע שעה היינו בחוץ והגענו חזרה למרכז העיר עוד לפני הפקקים של הבוקר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-