קלנדיה
בוקר עמוס בקלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בסמוך לחניה בדיוק סיימה קבוצה גדולה את התפילה והאנשים התפזרו. כשהגענו לצד הפלסטיני כבר היו תורים ארוכים, אך הסדר נשמר. כרגיל בזמן האחרון בשעה זו רק 4 עמדות בידוק עבדו. העמדה החמישית נפתחת מאוחר יותר, בסביבות 6. התורים התקדמו לאיטם ואיפשרו לנשים להשתלב בתור בכניסה למכלאות. מוכר הבייגלה והנער מוכר העוגות כבר כאן, וגם הקיוסק פתוח. יחידים וקבוצות מתפללים בסככה ואח”כ מצטרפים לתור. לעתים התפילה חרישית ולעיתים יש מוביל הקורא בקול רם ואנו מצליחות לזהות את מילות סורת אלפאתיחה, הפרק הפותח את הקוראן, עליו חוזרים שוב ושוב בתפילה.
השעה 6 הגיעה וכבר המתינו אנשים ליד השער ההומניטרי, שטרם נפתח. זמן קצר אח”כ הבחנו בשמיים המאדימים בחוץ ויצאנו לראות את הזריחה. כשחזרנו כבר היה השער ההומניטרי פתוח, מופעל ע”י חייל מהמת”ק בעזרת מאבטח. קנינו תה חם והתבוננו בתורים ההולכים ומתקצרים. בקיוסק אנחנו פוגשים אדם מוכר, מהמשפחה המפעילה את הקיוסק, שלא ראינו מזמן. הוא מספר שהיה 7 חודשים בכלא, באשמה של הסעה וסיוע לשב”חים להיכנס לישראל. במחסום לא היה זכר להפגנות שהיו ככל הנראה בחוץ בזמנים אחרים, בעקבות הכרזת טראמפ. (בשבוע שעבר לא יצאנו מחשש לבעיות).
בסביבות 7:30 התורים התקצרו והצטרפנו לאחד מהם. בינתיים נסגר גם השער ההומניטרי והחייל והמאבטח עזבו את המקום. אחרינו נעמד בחור דובר אנגלית ששוחח עימנו וכיבד אותנו במסטיקים. מסתבר שהוא עובד באונרא בשיח גראח. בדרך כלל הוא עובר בהסעה מאורגנת, אך היום התעורר מאוחר והפסיד את ההסעה. בהמשך כשהגענו לעמדת הבידוק ניכר חוסר הנסיון שלו במעבר במחסום. כמה פעמים המגנומטר ציפצף בעוברו והוא היה צריך לחזור, להוציא עוד משהו מהכיס או להסיר משהו נוסף ולהניח במכונת השיקוף. האחרים בתור החלו לאבד סבלנות. בסוף הבחור חלץ את הנעליים וסוף סוף עבר ללא צפצופים. הגענו החוצה לאחר פחות מחצי שעה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-