קלנדיה
05:00 היה תור ארוך כמצופה בימי א'. רק שלושה אשנבי בידוק נפתחו. המכלאות היו צפופות והקרוסלות נפתחו בקצב איטי מאוד. נשים שהגיעו לפני פתיחת השער ההומניטארי עמדו מחוץ לתור על מנת לא להיות מעורבות עם הגברים. כל פעם שהקרוסלות נפתחו, הנשים מיהרו להשתלב בתור בתוך המכלאות כדי לעבור מהר. הגברים תמיד היו מנומסים ונתנו לנשים להשתלב למרות שגם הם היו בחיפזון להגיע לאשנבי בידוק.
מ. היה השוטר התורן ביום זה וכרגיל הוא התנהג כשתלטן. באו לשער ההומניטארי שלושה סטודנטים (שתי נשים וגבר אחד) הלומדים לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הם מגיעים תמיד ביחד, עם אישורים מקובלים ביד. שתי הסטודנטיות עברו דרך השער ההומניטארי ובדרך כלל גם הסטודנט עובר יחד איתן. אך לא היום. מ. סירב לתת לסטודנט לעבור עם הסטודנטיות. הוא שלח אותו לתור של העובדים והוא עבר רק 20 דקות אחרי הסטודנטיות שחיכו לא מעבר למהסום.
עוד בן אדם עם אישור לבית החולים הדסה לסדרת טיפולים הגיע לשער ההומניטארי. כשראיתי אותו, נזכרתי שהוא היה אמור לעבור את השער ההומניטארי גם לפני שבוע. מ. לא נתן לו לעבור גם אז וגם השבוע למרות שהאישור היה בתוקף לכמה חודשים. שאלנו אותו למה מ. לא אישר לו לעבור והוא ענה שהוא לא יודע. מ. לא נתן לו סיבה כלשהי. אנו הסתכלנו בשני המקרים וראינו את השמחה בפניו של מ. כשהוא שלח גם את הסטודנט וגם את האיש בחזרה למכלאות. לא דמיינו את התגובה של מ. שישה חברים של הארגון
World Council of Churches’ Ecumenical Accompaniment Programme in Palestine and Israel (EAPPI(
ושתי הסטודנטיות מנורווגיה ראו גם הם את המקרים ודיברו על מראה הפנים של מ.
07:00 למרות שעובדים המשיכו לבוא למחסום, לא היה תור ארוך והם עברו בזמן סביר. עזבנו ב-07:15.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
!Tamar FleishmanJun-25-2025קלנדיה: תושב הגדה פצוע בשתי רגליו
-
