חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: ויוי צורי ותמר פליישמן
20/04/2014
| אחה"צ

ערב חג.

ערב חג שני. יומיים של סגר. עוד יומיים של סגר.

לא רבים הפלסטינים שבאים למחסום בימים של סגר.

 

חייל מנומנם, בטח ממורמר כי נאלץ לעשות את החג במקום הרע הזה, לחץ בהיסח הדעת על הכפתור הפותח את הדרך וסגר. פתח וסגר, שוב פתח ושוב סגר.

הדקות עברו, האנשים חיכו, הזמן נזל והחייל אדיש. בשבילו הדקות זוחלות. הדקות והשעות כולן אותו הדבר וגם האנשים כולם אותו הדבר. אחדים עוברים מולו ואחרים באים. והוא לוחץ על הכפתור ומרפה. למה שימהר?

בשלשות הכניס אותם. שלושה ונעל. וחיכה. ופתח ונעל. וגם כשבגלל הספירה המשולשת ילד הופרד מאמו, הוא בפנים והיא בחוץ ושניהם אחוזי בהלה, לא מיהר החייל לאחד את האם ובנה.

"מה אנחנו יכולים לעשות? – הכפתור אצלם" אמר איש אחד, ותיק ומנוסה.

צודק. הכפתור הזה והכפתורים האחרים כולם אצלם. הכפתור שפותח והכפתור שסוגר, הכפתור שיורה והכפתור שעוצר. הכל כפתורים וכולם אצלם.

אבל האמת הקשה יותר סמויה מהעין וזו העובדה שמשרדי המת"ק שבהם מקבלים הפלסטינים (או לא) אישורי מעבר סגורים ארבעה ימים ברציפות.

וכשחופשת ימי השבת נושקת לחופשת ימי החג נשארים הנזקקים חסרי אונים מול דלתות נעולות ואטימות הלב.

גם השלט בכחול על אפור:

                              בסופי שבוע ומועדי ישראל

                              ניתן לפנות למת"ק בטלפון:

                                        02-973762

אינו מושיע. לטלפון עונים אבל לבעיות אין מענה.

 

את זה למד בדרך הקשה אדם שלבתו התינוקת ש"היא עוד שלושה ימים בת חודש" (סיפר) נקבע ניתוח בבית החולים לעיניים סנט-ג'ון שבמזרח ירושלים וצריך היה לאשפז אותה ביום שני, בחג.

בא האב למחסום קלנדיה לבקש אישור מעבר לאשתו כדי שתשהה עם הפעוטה בביה"ח, תטפל בה ותניק אותה. אבל המשרדים סגורים. ערב חג. סגר. טילפן למספר הנ"ל, טילפן גם למתאמת הבריאות, גם עם אנשי ארגון רופאים לזכויות אדם דיבר.

– "תלך למחסום זיתים" אמרו לו, "שם תקבל".

הגיע האיש למחסום זיתים, אבל גם שם סגר, גם שם במשרדים סגורים.

עמד בחוץ וחיכה וטילפן לכל מי שכבר טילפן: "מכינים" אמרו לו. שעות חיכה. לא אכל ולא שתה, רק: "אני עומד פה ושורף סיגריות" סיפר.

מהמוקדים כולם אמרו שאין מניעה, שבמחשב  כבר יש אישור, רק איננו זה שמעביר את האישור אל הנייר. והפלסטינים יודעים שאם אין ביד נייר – אין אישור. המשיך לחכות.

ואחרי ניסיונות ושיחות וטלפונים הובטח לאב שהכל בסדר, שמחר, בחג, יגיע עם האישה והתינוקת והחיילים יתנו להן לעבור גם בלי נייר. מילה שלו, של הקצין.

בלילה ניקר הספק והטריד.

ובבקר קרה הבלתי יאומן – החיילים במחסום ידעו ונתנו לאם ולפעוטה לעבור בלי הנייר.

המובן מאליו בכל חברה אנושית נראה כמו נס קטן במציאות של כיבוש.

 

תודה לחוסאם ליפתאוי ולעמל זיידה מארגון רופאים לזכויות אדם שלא חסכו מזמנם והתאמצו לעזור ולפתוח את הנעול בפני תינוקת אחת שהיא "עוד שלוש ימים בת חודש" ואמה.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה