חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

תגיות: צפיפות
צופות ומדווחות: רוני פרלמן ואורה שיניצקי
07/11/2016
| בוקר

הגענו מתל אביב לקלנדיה ב 5:00 בבקר. לנו התל אביביות היה זה בקר קר למדי.

חנינו בצד הפלשתיני ונכנסנו רגלית למבנה המחסום. חמש עמדות הבידוק היו פתוחות ושלוש הקרוסלות פעלו. התור בסככה היה קצר למדי ונדמה היה שהמעבר חלק יחסית.  ב 5:15 המבקשים לעבור כבר התחילו להשתרך בתורים ארוכים ובתוך זמן קצר התורים התארכו  אל מחוץ לסככה.  במהלך השעתיים הקרובות התור התנהל בסדר ובשקט . הסדר והשקט הופרו תוך שניה כאשר כמה גברים ניסו “לחתוך” את התור. כל שלושת התורים הארוכים מאוד נעלמו ובמקומם קבוצות גדולות של אנשים התגודדו ליד הכניסות לכלובים. מהצד נראה היה שקיים חשש שאנשים יימעכו . עברה כמעט שעה עד שנוצרו שוב שלושה תורים מסודרים.

השער ההומניטרי נפתח בדיוק ב 6:00 והכניסו אנשים לאחר בדיקת האישורים המתאימים.

כשעזבנו את המחסום בשעה 9:00 היו עדיין תורים אבל לא ארוכים מאוד ולא הגיעו אנשים נוספים .

כל האנשים שדיברנו איתם ציינו שאתמול , 06.11 היו תורים ארוכים מאוד שכן אפילו ש 5 עמדות הבידוק פעלו המעבר בכל אחת מהן היה איטי להחריד.

הזדמן לנו לשוחח עם כמה אנשים שחיכו לתורם לעבור. התחושה הכללית היא  של כעס נורא ויאוש, או כמו שסיכם בחור צעיר העובד במשחטת העופות בעטרות, נורא קשה וגם חרא…

מפגש נוסף היה לנו עם אדריכל הגר בצד הפלשתיני של הגדר בעוד משפחתו בירושלים המזרחית וכך גם עבודתו. האיש שאל אותנו מה אנחנו עושות שם מעבר לתצפית על האנשים ולא התרשם במיוחד כשסיפרנו לו על הדיווחים שאנחנו שולחות לגורמים שונים.

עלה בידינו לעזור לשני אנשים שהיה להם תור לדרכונים בקונסוליה האמריקאית ואם לא היו מגיעים בזמן היו צריכים לחכות חודש נוסף לתור. החיילים הסכימו להעביר אותם במחסום ההומניטרי כך שיגיעו בזמן לקונסוליה.

עוד יום בשיגרת הכיבוש.

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה