שמונה חיילים עם נשק שלוף מול שלוש תלמידות, אחת מהן חולה

07:45 מחסום שקד-טורה

שמונה חיילים חמושים מכוונים את הנשק לעבר השער הצהוב בצד מרחב התפר, שם עומדות שלוש תלמידות תיכון. אחת הנערות בהתקף אסתמה וחרדה, נופלת וקמה לסירוגין. אני פונה אל החיילים, אחד מסרב לדבר איתי, שני מסכים אך חברו אומר לו לא לדבר איתנו. אחד הפלסטינים אומר שניסה להסביר לחיילים את מצבה של הנערה ולתרגם להם את האישור הרפואי שבידה. באישור כתוב שהיא סובלת מקשיי נשימה ולא מזמן שוחררה מאישפוז בשכם. כתוב שאסור לה לשהות במקום סגור עם מזגן. הנערה ביקשה לא להיכנס לביתן הבידוק אך החיילים לא ויתרו לה. חשוב לציין שעד לאחרונה לא נדרשו תלמידים להיכנס לביתן. חברותיה ליוו אותה. כל זה ארע בדרכן לבית הספר.   
טלפנתי למת''ק והחיילת אמרה שיודעים מה קורה ומטפלים. אמרתי שנפנה לגורמים חיצוניים. אחרי כרבע שעה העבירו את התלמידה.

פגשנו את הנהג י', המנוע הבטחוני, שלאחרונה 'עבר בסדר' במחסום. יש לו גם לולים, אחד בטורה שבגדה ושני באום ריחן שבמרחב התפר, שם הוא גר. הוא מטפל בשניהם. לדבריו' הודיעו לו במת''ק שבחודש הקרוב יתחדשו בעיותיו במחסום. סיפור תמוה. העיכוב במחסום יפגע בפרנסתו כנהג וגם כלולן משני צידי הגדר. 

09:10 מחסום ריחן-ברטעה
הגיע תושב אל ג'ודידה שבגדה, בעל חנות בברטעה המזרחית, עם שני עובדיו, תושבי סנור שבגדה. היום לא נתנו להם לעבור למרחב התפר למרות שבימי סגר בחגי סוכות הקודמים נתנו. 

לבעל מונית יש דגל פלסטיני קטן על השמשה הקדמית. הוא סיפר לנו שבמחסום פנימי עיכבו אותו והחייל אמר לו להוריד את הדגל. הנהג אמר לחייל שהוא לא אומר לו להוריד את דגל ישראל. לדבריו עיכבו אותו שעתיים וחצי.

10:15 עזבנו את המחסום ובדרכנו לברטעה פגשנו אדם שסיפר לנו תלאות חיים של פלסטינים. האיש נשוי יותר מעשרים שנה לאישה ממסר, בעלת ת''ז ישראלית. לאיש ת''ז פלסטינית ואישור שאזרחותו בטיפול ושאין לגרש אותו מישראל. האיש ואשתו וילדיהם גרים בברטעה המערבית, הישראלית. יחד איתם גרה אחות אשתו, גם היא אזרחית ישראלית ממסר, וילדיה. האחות נשואה לפלסטיני מיעבד (בגדה) שכבר חמש שנים לא מקבל אישור כניסה לישראל. הילדים רשומים בתעודת הזהות שלה ויש להם מספר זיהוי ישראלי. הם מעל גיל שש עשרה ופנו למשרד הפנים בחדרה לקבלת תעודות זהות. במשרד הפנים מסרבים להוציא להם תעודות, למרות שיש להם מספרי זהוי ישראלים ואף מקבלים קצבת ילדים, ביטוח בריאות וכיוצ''ב. אין להם גם ת''ז פלסטינית. ללא ת''ז אין לילדים כל אפשרות לבקר את אביהם, שכאמור גם הוא אינו יכול לבקרם.